מי קובע את המציאות של החיים שלך?

טוב..אז בפוסט הקודם על בלגיה כתבתי שיש לי תחרות..מאז היו 3 תחרויות.

אני לא יודע כמה זה יעניין אתכם אבל אני אעדכן בכל זאת...

בתחרות הראשונה התפרקתי מהפלוטון (דבוקת הרוכבים הראשונה והגדולה) אחרי שש הקפות בגלל שכאב לי הגב בצורה נוראית..

אז בגלל שכאב לי הגב עשו לי פה מדידות..ואז שינו לי את תנוחת הרכיבה כדי שלא יכאב לי הגב..

ובתחרות השניה סיימתי מקום 20 מתוך 55 שזינקו והרווחתי 7 יורו! ןהתחרות עלתה 3 יורו..

התחרות האחרונה הייתה מאוד קשה כי המסלול היה הקפה של 8 קילומטר שהתחיל בירידה מתונה (50 קמ"ש) של 2 ק"מ ואז פניה חדה לירידה מהירה בכביש ברוחב של נתיב אחד ואז יש כמה קילומטרים של מישורים עם פניות..(פניות במרוצים פה זה סיוט כי אחרי כל פניה יש ספרינט קשה) ואז עליה של 200 מטר שעולים את כל מה שירדנו (זה אומר שהיא חדה..) בתחרות הזאת סיימתי מקום 35 מתוך 75-80 שזינקו!\

למי שלא יודע אלו מירוצי כביש.....

וזהו..עוד 11 ימים אני חוזר לארץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ בא לי כבר..

ואייי אני כל כך שמח שלא הסכמתי להישאר פה עוד שלושה שבועות..זה פשוט בלתי אפשרי..

בקרוב אני אעלה תמונות...

להתראותתתתתתתתתתתת

היייייייי חברהההההההההההההה

מה המצב???? אצלי הכל פנאן!!

למי שלא יודע אני טסטי לפני יומיים לבלגיה למחנה אימונים ותחרויות אופניים ואני חוזר ב1 לאוגוסט.

אני מרגיש פה מעולה, שנה שעברה גם כן הייתי פה במחנה אימונים באותו בית..

וזה גורם חשוב להרגשה טובה, הרגשה בייתית :)

אתמול רכבתי שעתיים וחצי כייפיות בגשם קר וכיף..משום מה בארץ לא כיף לרכב בגשם ובקור ופה ממש כיף..

היום רכבתי 40 דקות בבוקר וב18:00 בערב (בארץ שעה קדימה) יש לי תחרות ראשונה כאן.

תראו בדר"כ זה סיפור להשיג פה את המחשב כי אנחנו 10 אנשים שרוצים את המחשב..

עכשיו אנחנו פה רק ארבעה אנשים אז יש לי זמן לעדכן את מי בלוגוס :D

אהההההההההההההההההה ועוד משהו!

בשדה תעופה פגשתי את יואב והיה כיף הבאתי לו פררו רושאאא או איך שלא כותבים את הזבל הטעים הזה.

יאללה אז בייי נעדכן כבר...

טוב, אז בערך חמישה חודשים התאמנתי כדי להגיע לכושר שיא בתאריך 29.6 - אליפות ישראל באופני כביש נגד השעון.

מה זה אופני כביש נגד השעון? כל רוכב מזנק לבד, בהפרש של דקה אחד מהשני, למי שיש את הזמן הקצר ביותר מנצח.

בתחרות זו סיימתי מקום רביעי 4.5 שניות מהראשון.  וזה מבאס כי באתי לשם כדי לנצח, ידעתי שאני מסוגל. ושתבינו, מספיק 500 מטר שהייתי רוכב על חצי קמ"ש יותר מהר והייתי מנצח את התחרות המזדיינת. והייתי יכול לרכב יותר מהר בחצי קמ"ש

ואני ממש ממש לא יודע למה לא עשיתי את זה..אולי מרוב שהדופק שלי היה גבוהה אז חשבתי שאין לי רגליים..

המרוץ היה 8 ק"מ עם קטעים מרובים של רוח פנים וצד חזקה מאוד, ב37.57 קמ"ש ממוצע. מדכא אבל עבר..

ההרגשה של ההחמצה היא נוראית...זה הרגשה כאילו מישהו מת ויכולת למנוע את זה...ואני אומר שזו רק הרגשה של סיטואציה  ונתתי את הדוגמא הזאת..

תמונות:

וביום שבת הייתה אליפות ישראל באופני כביש רגילה..

שסיימתי מקום 8...והיה נחמד היה יכול להיות יותר טוב..

וכל ההזדמנויות שלי להיות אלוף ישראל לקטגוריה שבא אני עכשיו הלכו.

אבל זהו, זה עבר.

חזרתי עכשיו מההולמס פלייס...היה כייייףף הייתי בחדר כושר ואז הלכתי לבריכה ואז התפננתי חצי שעה בג'קוזי..

ואז באתי הבייתה ואכלתי אבטיח.

.טונה זה טעים אחרי הרבה זמן שלא אוכלים אותה!!