למה סיפור? אולי אפילו סרט אפשר היה לעשות מההתנהלות שלי בשנה האחרונה
כל כך הרבה עברתי כל כך הרבה סבלתי, צחקתי, בכיתי, שמחתי, נשברתי. מה לא?
ועכשיו, שהרגע שכל כך חיכיתי לו הגיע.
אני לא רוצה אותו. כל הזמן רק אמרתי שהשנה הזו ארוכה וכמה היה לי חרא ולא נהניתי.
עכשיו, כשהכל נגמר אני כ"כ לא רוצה.
אני לא רוצה לעזוב את הבית ספר. באמת היה לי שם טוב!
היה לנו צוות מעולה של מורים, שכבה של סוסים באמת, אחד אחד .נהניתי מכל רגע.
אולי כל הריבים האלו, החברויות החדשות, כל הדברים האלה. אולי זה אומר משהו על עצמי, אולי זה לטובה. רק למדתי מהכל ומכולם.
מצד אחד הסוף עצוב, אבל התחלה חדשה. אני צריכה לפתוח דף חדש. אני צריכה את ההתחלה הזאת.
ואנשים, אל תתבאסו יותר מדי אנחנו עדיין נהיה באותה שכבה!
כמה סופים בבת אחת,
לחטיבה
לחוג (שהיה יותר מבסדר בהופעה ונהניתי)
ליזמים...סוג של
תמיד קשה לי עם פרידות, עם סופים. אבל התחלות זה תמיד טוב. ואין מישהו שצריך את ההתחלה הזו יותר ממני.
אז בהצלחה לכולם בכל מה שתרצו, תישארו יפים אה?
" לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה
זה הוא הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים"
וברור שפוסט כזה חופר, אופטימי וקיטשי אי אפשר לסיים בלי קצת נוסטלגיה...
(תשארו עם העכבר על התמונה ויהיה הסבר)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
