הכי הייתי רוצה להיות הקיטי שלך

תוצרים מהסדנה (המדהימה, אגב. שווה ללכת):

אני בנקודה המדוייקת

שהגוף מתרכך לקראתה;

בה חיבוק נעשה חיבור.

כאן לא מהדקים,

מיישרים, מתאימים,

רק נושמים לאט,

אל האדום החם הזה.

****************************************

מלפנים לאחור

מלחשת תווי

על עור.

קורים של קרבה - פורמת.

טווה.

****************************************

גם בעיניים עצומות

אפשר לדמוע

מבפנים, אפשר לגעת -

- במרכז ההתעברות

בתנוחה העוברית של הלב.

****************************************

ועוד תוצר מאוד לא רשמי:

בִּתנועה שדוחפת אותי ממך,

משכת עצמך אלי.

הנשימות מתארכות. המרחק מתקצר.

נמלים זוחלות באצבעותי. אצבעותייך משען.

לרגע ניסיתי לדמיין אף קרוב לשלי,

וההתכנסות הכמעט-טבעית של הבטן התפרשה, להגדלת שטח המגע בין הגופים.

התערסלות זוגית באוויר, תנועה מחזורית. כמטוטלת או מטרונום, או ענבל פעמון שמשמיע צליל קל ומתוק ברגע הנשיקה.

הקול חד ועדין, דוקר את דרכו אל הלב.