חושך.
זה מה ש"רואים" כבדי ראייה ועיוורים בעצם כל החיים שלהם, חושך.
עברתי היום חוויה שלא עברתי בחיים
חוויתי מה זה באמת חושך
ואיך אפשר להתמודד עם זה,
על ידי חוש המישוש,חוש השמיעה ועוד
אבל היום היינו זקוקות לחוש אחד
חוש השמיעה ומעט מחוש המישוש.
זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי איך חוש השמיעה שלי מתחדד
רק בכדי לשמוע את שביט המדריכה קוראת לי
התאמצתי לראות אך לשווא,היה חושך מוחלט ולא היה אפשר לראות דבר!!!
זה היה קשה בהתחלה, הרגשתי שאין לי אוויר ושנהיה לי חם ודפיקות הלב שלי ניהיו מהירות וזה בגלל שאני לא רגילה לחושך כמו אלו שכן רגילים,העיוורים או כבדי הראייה, והחלטתי לצאת.
בחוץ היה טוב, ראיתי אור יום והיה לי טוב, ראיתי משהו שאני רגילה לראות אותו.
אבל אז המדריכה ביקשה שאתגבר על הפחד ואכנס כד לראות ולהתנסות במשהו חדש, בעולם חדש.
זה היה מעין מבוך ובו כמה מצבים מהחיים הרגילים שלנו,
הליכה בפארק, בשוק,בים וכדו'.
היינו צריכות בעצם למשש את הדברים שנמצאים בחדר כדי לדעת היכן אנחנו נמצאות,
בין אם זה טלפון ציבורי שנמצא בפארק ובין אם זה ירקות שקונים בשוק או אוניה עליה שטים בים.
היום הבנתי כמה חשוב לאמר תודה לקב"ה כל בוקר,
"פוקח עיוורים.."
ובככלל כמה חשוב להודות לו, תודה רבה לך על כל יום שאני קמה ותודה רבה לך שאני בריאה ושלמה,
ברוך ה'
אז חברים,
תבינו כמה חשובים לנו החיים וכמה אנחנו צריכים להיות זריזים
לא לבזבז אפילו שניה אחת מהחיים שלנו ולעשות רק מעשי חסד ודברים טובים!!!
אוהבת,
לילה טוב. שלומקהלולה.
:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שלומקהלולה