להלך בדרכי התשובה

הכל קרה כ"כ מהר, נדין עזבה, אורה עזבה, בתחן עזבה. כולן נושרות ממקומותיהן השינים ומתפתחות במקום חדש.

יומיים אחרונים של החופש וכייפתי בהם כמו שצריך.

המון ירושלים, "קצת" קניון וקפה קפה.

לא שחכתי אותה והיא תמיד תישאר במחשבותיי ובליבי!

עכשיו מתחילה עונה חדשה של פטיטו ולא יהיו יותר ריקודי Las Divinas בשטח, שירגיזו אותי בגלל הרעש! אני לא רוצה להתרגל לחיסרונך, באלי את השלישיה שהייתה והתפרקה ושוב חזרה להיות כמו שהייתה, באלי שתהיה שנה קלה ושתחזרי שנה הבאה. שלא תפתחי קבע שם, בניו יורק..

אז מחר שמוץ חוזר מניו יורק ואני נורא מתרגשת אחרי שנה שלמה שלא ראיתי אותו, רק שיחות וקצת תמונות, והתכתבויות.

תחילת שנה-

שמיניסטית.

השינוי מורגש, אבל הגעגועים לחופשיות ושלא אומרים לך מה לעשות רבים.

כדי להתחיל את השנה החדשה בטוב החלטתי שאני חייבת מנוחה ולכן הצעתי שניסע למעיין.

כ"כ שקט שם, נעים, מים מזוהמים אך קרים ונעימים למגע הגוף החם.

אני ומיכל, ישבנו ונירגענו. הכנו את עצמינו לקראת מה שהולך להיות לנו בשנה הזו. אבל עד כמה שזה נשמע מעייף על ההתחלה, אני כבר רואה שהולכת להיות שנה כייפית במיוחד:)

נדין לא פה, קצת שקט בסביבה והפרצופים עדיין נבולים אבל יהיה בסדר בע"ה.

היום הראשון ללימודים כשמיניסטיות.

היא עוד תחזור..