להלך בדרכי התשובה

בס"ד

הרבה זמן לא דברנו והיום הייתה לנו שיחת טלפון, לא עמוקה אבל מאוד חשובה בעייני.

דברנו כמו פעם, צחקנו וכאילו שלא קרה כלום לפני חודש וחצי.

דבריי היו לכיוון הרע, שהיא לא חברה כי יש לי הרגשה שהיא מכנה אותי בתור "החברה של בי"ס" ואני לא כזו אני יותר מיזה, או שאולי הייתי!(?)..

התייעצתי. והתשובה שלי הייתה, שכדאי להרפות כי אולי לא תחזור החברות הזו..אז אני ניסיתי וניסיתי כל מה שיכלתי ושמתי את האגו שלי בצד כי היה חשוב לי להשלים איתה והיה חשוב לי שנהיה כמו פעם, אבל זה הגיע למצב שאמרתי לעצמי שאינני צריכה לרדוף אחריה יותר והחלטתי להרפות ולא לתת לזה צ'אנס יותר כי אולי היא לא שווה את כל המאמץ.

אם החבר הכי טוב לא מוכן לקבל אותך כמו שאתה, אין לך מה לחפש אצלו ואין לו מה לחפש אצלך.

הדרכים מתפצלות,

המחשבות כבר לא מתואמות,

הריבים שמחזיקים את החברות אבדו!
אני מקווה שהחברות הזו תחזור להיות כמו שהייתה בעבר

אני מתגעגעת אבל לא הרבה, כי אני עדין פגועה ואני חייבת לשמוע סליחה, עזרה והבנה.

לילה טוב,

שלומקהלולה.

בס"ד

יש לדעת, שעבודת תיקון המידות נמשכת כל החיים.

 הצורך בה מתחדש עם כל שינוי והתפתחות במעמדנו הרוחני:

"אף על פי שהתורה והמצות מזככות הן המידות,

 מכל מקום אי אפשר לסמוך על זאת לבד,

והכרח לעסוק בזיקוק המידות, ובתיקון המוסר  ביחוד,

הדרישה לזיכוך המידות אינה נפסקת מעולם.

כי גם אם זיכך האדם את מידותיו בהיותו במעמד רוחני ממוצע,

כשמתגדל מוציא הוא תעלומות חיים ממעמקי התהו,

שבאים אצלו לידי גילוי נפשי,

ואלה החלקים עדיין לא נתבברו מעולם,

וצריכים תמיד זיכוך חדש."

אני אצליח!

שניצא מגלות לחירות!
אוהבת,

שלומקהלולה.

בס"ד

אחינו כל בית ישראל

הנתונים בצרה ובשביה,

העומדים בין בים ובין ביבשה,

המקום ירחם עליהם ו-י-ו-צ-י-א-ם מצרה לרוחה,

ומאפלה לאורה,

ומשיעבוד לגאולה,

השתא בעגלה ובזמן קריב,

ונאמר א-מ-ן!

שבעזרת ה' יתברך נשמע בשורות טובות

ושבעזרת ה' יתברך, יבואו ימות המשיח!!