באמת שלא ככה ציפיתי לפתוח את שנת 2009...
כמו שהבטיחו כל ההערכות, הרקטות הגיעו גם לבאר שבע. בכלל עדיין קשה לעכל שאנשים באמת מסוגלים לחיות ככה וכמה עצוב לחשוב שתינוקות צריכים להיוולד למציאות הנוראה הזאת. אז כצפוי, באר שבע בכלל לא ערוכה למערכה הזאת. בחלק גדול מהשכונות לא נשמעת כלל האזעקה ואנשים נאלצים להיות דבוקים לרדיו או לחדשות ואנשים רבים לוקים בהתקפי חרדה. אף אחד לא האמין שזה באמת יגיע לכאן, אז נכון היו הערכות והיו איומים וכביכול תושבי באר שבע היו מוכנים לזה, אבל לא באמת חשבנו שזה יגיע. כל המציאות הזאת כמובן מאוד חדשה לי, אני מקפידה להאזין לאמצעי התקשורת ולהנחיות שלהם ואחרי כל אזעקה לרוץ לטלפון ולבדוק אם כולם בסדר. הטלפון ממש לא זז ממני. כמה שאני פוחדת שיקרה לי ולמשפחתי משהו, ככה אני גם פוחדת שיקרה משהו לחברי ולמשפחותיהם. אני רוצה לקוות שהמצב הנוראי הזה ייגמר בהקדם האפשרי, באר שבע היא עיר חזקה וכולם פה מתמודדים נפלא עם המצב, רק שצה"ל יסיים כבר את מה שיש לו לסיים ושכולם יחזרו הביתה בשלום. אני מבינה שמה שקורה בבאר שבע זה עוד כלום לעומת מה שקורה בשדרות ובשאר יישובי עוטף עזה, אני מחזיקה אצבעות לכולנו ומקווה שכל המצב הזה יגמר. ובינתיים, בבקשה תשמרו על עצמכם והקפידו להאזין להנחיות פיקוד העורף, הן באמת מצילות חיים.
שנה טובה ושקטה לכולנו, Ira the sheepy.