אתם לא באמת מקנאים במתים

הם לא מרגישים,לא שומעים,לא רואים

אתם לא רוצים למות

אתם לא רוצים באמת להתאבד

אתם אוהבים את החיים

פשוט קשה לכם להתמודד עם מצבים מסויימים

אתם לא באמת שונאים את החיים

אתם פשוט סובלים בסביבה בה אתם נמצאים

בסביבה הזאת נגרמת לכם המחשבה של "החיים בזבל!"

אל !

אל תתנו לזה להשפיע עליכם..

תחשבו על כמות הסבל שתגרמו לאנשים

כמות העצב והדמעות...

שיאשימו את עצמם כל החיים "למה לא עצרתי את זה?"

יחיו ברגשות אשם...

נסו להעמיד את עצמכם במקומם

איך הייתם מרגישים?

מה הייתם חושבים?

איך הייתם ישנים בלילה?!

תשכילו !!

מה תאמרי אם אלחש על אוזנך ואשק על לחיייך

מה יאמר אז ליבך...?