"ושוב אני נפגש
עם רגע של עצבות
בפינה חשוכה
אומד את הגבול
חושב על דברים בקצב חדש
אני מריץ מחשבות
מנסה עוד דף
ושוב אני נפגש עם רגע של בדידות
מרגיש בכל הכוח, מהי תמימות
חושב על ההוא שם למעלה
שיודע דברים
ובנו כל הזמן משחק בחוטים
אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים
עם אותן ההבעות ואותם הריגושים
בבית הבובות הקטן של אלוהים
ואיך אני נזרק חזק אל הקירות
נופל אל תוך עצמי
כבר לא יכול לראות
מאבד את התחושה
האם עכשיו את מרגישה
מה זה נקרא להיות לבד, להיות לבד"
אוף זה שוב קורה לי
מישהו שאני כ"כ רוצה ואפילו הוא רוצה אותי
ועכשיו נמעס לי
כיאלוו מממההה מה נידפק בי?!?!?!
אווף למההמהמהמהמהמההמה
ונימעס לי באמת שנימעס לי לקום בבוקר לאותה שגרה
יש לי הכל כל דבר שאני יכולה לרצות
ובכל זאת הייתי מוותרת על הכל ככה בשניה
תאמת לא אכפת לי לא לחיות יותר
שום דבר כבר לא מרגש אותי לא משמח אותי
אדדדדדדישה להכל לא מרגישה צורך לקום גם מחר בבוקר :\
מייאש כ"כ לומר את זה שיש אנשים שנילחמים על כל דקה של חיים ואני ככה בשניה יוותר על כל זה
מרגישה קצת כפוית טובה שיש לי כל מה שצריך ועדיין זה לא גורם לי רצון להמשיך ...להיות!
אגב..ב20.9 יש לו יומולדת [אחד מהעבר שדיברתי עליו פה הרבה] אז אני טובה בתאריכים ואת זה לא שככתי אז מזל טוב
כינוי:
עינברי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
