מחקתי תפוסט!!
הסתכלתי על הפוסט הזה והוא לא התאים לי,
באיזה שהוא שלב בפוסט,הזכרונות העצובים
הם לא נמחקים, הפוסט נשאר
ואולי אני גורמת לעצמי להכנס לזה
זיןן#@!#!~
אני לא ילדה מטומטמת!
זה קורה לכל אחד לפעמים
וממש אבל ממש לא יכולתי לסבול להסתכל על תגובות כאלו..
זה היה נשמע לי כמו רחמים, גם התגובות שבאמת התכוונו לזה
זה לא כאילו הם סתם יגידו לי את זה כי בא להם, זה כמעט שדרשתי את זה!
איחס, לא הולך.
אני מסתדרת יפה לבד!
למרות שעד כמה שקשה להודות, כל מה שאני באמת רוצה
זה "אבודים", השראה ציורית ומישהו שיעזור לי עם הבטחון העצמי של השבוע האחרון
אולי יחמיא לי באמת, סתם ככה.(אהמ?)
-
-
את התמונה לא הרשיתי לעצמי למחוק^-^ כל כך יפה