הפינה שלי
המקום שאליו אני בורחת |
| 5/2013
כי כולנו ריקמה אנושית אחת חיה!
אז אולי בכל זאת יש אלוהים? (פוי מילה גסה! לפחות אצלנו בבית..) כמי שגדלה כקיבוצניקית אז אני עדיין כזאת, בלב ובנפש! וכידוע לכם הקיבוצניקים הם הכופרים הכי גדולים שיש.. לפחות מבחינת הדתיים.. זה לא שאנחנו לא חוגגים את פסח.. פשוט ליד המצות יש חלה.. חחח וגם יום כיפור אחד עשינו בקיבוץ על האש (בקר נמוך..) בכל מקרה זה לא שאני מתחזקת או משהו (חלילה אבא! אני לא אחלה ואהיה דתיה חוזרת בתשובה!)
כן.. אבל...
אני בכל זאת מאמינה שיש משהו שמכוון את הדברים כמו שהם. ואל תתחילו עכשיו עם שאלות ברומו של עולם (כמו אז מי ברא את העולם ואיך הגעת לעולם? איך הגעתי?! מהכוס של האמא שלי!) אבל לא זה העניין..
אני אתחיל מההתחלה.
זאת תקופה קצת קשה ולחוצה.. שתי עבודות ולימודים! ויחד עם כל זה פתאום חליתי. איזה דלקת במעיים.. בכל מקרה לא ממש נוראי אבל לא הכי חביב. אז מתוך כל הלחץ חשבתי לעצמי שאולי אני בכלל חולה בגלל כל הלחץ הזה?! אולי אני דורשת מעצמי יותר מדי.. ואז נכנסתי למעיין דאון כזה.. והתחיל התקף חרדה נוראי! ככה באמצע החיים! התקף חרדה! יש אפשרות שזו מעיין קריסת מערכות כוללת כזו שהתקף החרדה היה הצליל הסופי בתזמורת שלה. אז ככה בפאקינג 12 בלילה אני מחליטה ללכת מהבית של חברות שלי ולתפוס טרמפים הביתה. (נסיעה של בערך חצי שעה).
עזבתי את הדירה פקעת עצבים ירדתי לכיוון הכביש התיישבתי בתחנת האוטובוס על הכביש הראשי בתקווה שתעבור מונית שרות או איזה אוטובוס.. למרות שבשעות האלה זה קצת בעייתי. לא הספקתי לשבת שם חמש דקות פתאום עצר מולי טנדר לבן. ושאל אותי לאן אני צריכה. אמרתי לו, ושאלתי אותו אם הוא כמו מונית שרות או משהו כזה.. אז הוא אמר שהוא הסעות ביקש 10 שקלים (המחיר של מונית שרות) והתחיל לנסוע. הוא הביא לי פתק עם השם שלו והטלפון מודפס ואמר שאם אני אצטרך פעם אז אני יכולה להתקשר. הוא פנה אלי פתאום במהלך הנסיעה ואמר - את עוסקת באונות נכון?
אני קצת נדהמתי. איך הוא יודע?! והוא אמר שפשוו רואים עליי את זה. ושאל במה אני מנגנת גיחחתי ואמרתי שאני מציירת אבל כבר מזמן הפסקתי לצייר.. הוא אמר לי שהוא כותב ומנגן ואפילו ניגן במפוחית (חחחח כן תוך כדי נהיגה!) הוא ניגן ממש יפה ואפילו העלה לי חיוך. אחרי איזה שבוע כבר שלא צחקתי! הוא התחיל לדקלם מתוך הזיכרון שורות שורות שהפכו לשיר עוצר נשימה! הבנאדם פשוט מוכשר ברמות על! (אם אכן זה הוא כתב את זה..)
הוא הביא אותי עד הבית. ואמר לי ששום דבר לט שווה את זה ושאני אתן חיוך! שלחתי לו נשיקה באוויר.
הבנאדם לא רק הציל אותי מאיזה טרמפ נוראי שיכולתי לעלות עליו.. אלה גם מהיאוש שאחז בי ומהדאון הנוראי הזה.
זה בהחלט היה כמו איזה מסר מלמעלה.. יש מישהו שמכוון את הדברים ועוד מסר היה שם. הנה ראית כמה העולם יכול להיות חרא וכמה אנשים יכולים להיות זבלים ותת אנושיים אבל עכשיו בואי תתחילי להאמין באנשים מחדש! בואי תני צאנס לאנשות הזו כי היא צריכה אותך ואת צריכה אותה. כי כולנו ריקמה אנושית אחת חיה!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תרה.