בובת חרסינה הקטנה שלך.

אני לא סיימתי איתך

אמרת

העיינים מלאות דמעות

אוחזת באותו רגע אחרון

אל תעזוב

אני לא סיימתי

האמנתי

מילים ריקות

מעולם לא התכוונת באמת

לחזור

אני לא

נפרדת

חשבתי שאתה נשבר

נראה היה שלא מאוחר

לרגע

אני

נשארתי לבד

היית שלי,

גם אם זה נגמר מהר.

עזבת אותי,

ואני לא רציתי לוותר.

מעט זכרונות מתוקים,

הרבה רגעים רודפים.

עכשיו כל כך רחוקים,

עם הכאב נשטפים.

הוא לעולם לא יסלח לי,

אבל גם אני לא.

הכל מתחיל באהבה,

הדאגה היא התשובה.

הכאב הוא שאלה,

מתפשט כמו מחלה.

אושר שמציף פתאום,

אך הלב מפסיק לפעום.

מנסה הכל לחטוף,

אהבה היא גם הסוף.