אתה יודע, היום הזה נפלא. בעתיד המשותף שלנו פתאום נפרש מולי, אני יודעת עכשיו שיהיה לנו טוב. החדר הזה, כמה הוא מושלם, אני יכולה לראות אותנו מבלים שם שעות, חיים את החיים המשותפים שלנו באמת, בפעם הראשונה. אחרי השנה הקשה הזו שחווינו, אפילו פחות משנה, כמה מעט ימים באמת היית ליידי, קרוב לכלום. אך הזמן בו היית בראשי, בו הייתי כמהה אליך והגעגועים שלטו בי. אתה אהבת חיי, מאז הייתי ילדה היית אהבתי היחידה. ולנצח, לנצח אני שלך כמו שאתה שלי.
למרות שהיינו היום, למרות שהיום כולו שלך, אתה יודע בדיוק מה עושה לי טוב, אתה יודע לשמח אותי בצורה מושלמת. גם אם למספר שעות בודדות אתה הופך אותי לנסיכה שלך. יודע להסתתר מאור הזרקורים שמאיים על שנינו כבר תקופה, אף פעם לא פחדתי ממנו. מצאתי אותו מחמיא עד מאוד, אותך הוא מפחיד, אפשר להבין אותך. השמועות כבר איימו עליך בעבר.
הלילה יורד על שנינו, על האהבה שלנו, יש בלבנו כוונה נסתרת, אפילו לא נגיד בקול, יש כוונה למימוש אהבה בדרך המיוחדת שלנו שהמרחק הקשה עלינו לחוות. הפתעה, כבר מחכים לנו, לרגע שכחתי, זה עדין היום שלך, הם פה לכבודך, זה בסדר אני חושבת. כשאתה מסתכל לכיוון השני אני נעלמת. בורחת לרחמים העצמייםשלי על החוויה שחמקה לנו בין הידיים. מושכים אותי בחזרה למציאות, אני משתתפת בשמחתך, אין דבר חשוב כמוך, מוותרת על המחשבות האגואיסטיות שלי. אני מחפשת אותך בקהל, אתה נראה עסוק, אני מעבירה את הזמן בשיחות חולין עם אנשים שמעולם לא הרגשתי צורך לדבר איתם.
אני מרגישה יד אוחזת בי, אני נמשכת כעיוורת הרחק מקהל האנשים, שוב זה רק שנינו לבד, אתה מבקש סליחה אבל זו לא אשמתך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך.
"I don't know you but I nees more time, promise me you'll be MINE"