בסוף זה כן היה אותו אחד והוא באמת לא הגיע, רק שאמא משתמשת בשם משפחה ואני בשם. (בהקשר ל-2 הפוסטים האחרונים). לא משנה.
היום נסעתי לחוף באופניים, אני לא סגורה על כמה קילומטרים זה אבל לקח עשרים דקות אולי טיפה יותר. הגעתי לחוף ולא היה בו אף אחד. כמובן שהיה נעול. הרשיתי לעצמי להזדחל פנימה בתור עובדת רשות באותו מחוז נטולת מפתח. היה לי חם. הלכתי לגשר לעשות שחיית בוקר היה שם מישהו, שהשאיר את הסנדלים שלו על הגשר. פניתי אליו כדי לשאול אם הוא נכנס דרך השער או שבא בשחייה מחוף אחר. הוא לא ידע עברית או אנגלית, אלא רק רוסית. למזלי עוד 2 רוסים שיודעים עברית בדיוק הגיעו מחוף אחר. תיקשרתי איתו דרכם ושאלתי אם הוא בא בשחייה או מהחוף הזה. הוא ענה שמהחוף. אמרתי לו שאסור, החוף הוא בתשלום. הוא שאל מתי החוף נפתח. אמרתי לו שבשעה 9. המתרגם אמר שאם הוא נפתח ב-9, האם הוא לא יכול לבוא קודם ולא לשלם? אמרתי לו שלא, החוף סגור ואפשר להכנס אליו רק בזמן פתיחה. המתרגם שאל אז איך הוא נכנס. ואל, doh הוא טיפס מעל הגדר. הבחור הרוסי אמר שהוא לא ידע ושהוא הולך, והלך.
מלחיץ אותי לצלול בלי משקפת בים, כי אני רואה כמו מישהו שצריך משקפיים דחוף ככ מתחת למים וקשה לזהות את הדגים ויש לי חרדה מדגים ארסיים או כאלו שמסתווים (כי רובם באמת ארסיים). יצורי ים בדרך כלל הרבה יותר ארסיים מאלו הארסיים ביבשה בעקבות הקלות שבהתחמקות. לדעתי זה גם היה שפל, כי המים היו רדודים אפילו יותר. שזה גם מלחיץ (לא לפגוע באלמוגים שבקרקעית או לדרך או על הקרקע. למרות שהגזמתי, זה איזה 2 מטר). אבל אני בסדר. גם את שנירקול הלילה עברתי בשלום. מצד אחד יש רצון לראות את הכריש לוויתן שמסתובב פה. מצד שני, לא רק שזה בטח מלחיץ, זה בטוח מלחיץ עוד יותר בלילה. כמובן, לא ראינו אותו בסוף.
הנודד נדחה לי. יש לי שבת חופשי. (יש!).
אין לי כוח לכתוב עוד עכשיו, אבל עברנו הרבה.
זה היה פוסט תירוץ לכתוב את המשפט הראשון.
בשביל קצת פיקנטיות.
הידעת?
לא הגיוני שלהורים של נמו ב"מוצאים את נמו" נולד זכר (נמו), בעיקר לאחר שהאמא מתה. השונון נולד כנקבה- תמיד. הם חיים בזוגות או בשלשות בקרבת שושנת הים שלהם (הם לא יכולים לשרוד בלעדיה, לכן גם לא הגיוני שמרלין חצה כך את הים בלי להאכל). השושנון מגיע לשושנה ומיד משנה את הזוויג שלו והופך לנקבה. אם שושנון מגיע לשושנה שיש לה כבר שושנון - הוא יצטרף, וכך קורה שיש זכר ונקבה. לפעמים קורה שמגיע שושנון שלישי. הוא ישאר שם למקרה שאחד מהם מת. אם הנקבה תמות, אחד מהם ישנה את הזוויג לנקבה - לרוב הבוגר יותר.
יש לנו בארץ שושנונים במפרץ אילת. רק שהוא לא כמו השושנון האוסטרלי, הוא פחות כתום אדמדם ויותר חום צהבהב ויש לו רק 2 פסים לבנים ולא שלושה.
השושנונים חיים בסימביוזה (שיתוף) עם שושנת הים. היא מהווה לו הגנה (יש לה תאים צורבים, אל תנסו) ומקום להטיל את הביצים שלהם והשושנונים משתדלים להגן על השושנה, אם תתקרבו, תראו שהקטנים מנסים לתקוף ולנשוך. זה חמוד, אבל אחרי הכל השושנון מרוויח הרבה יותר. הוא לא יכול לשרוד בלי השושנה בעוד ששושנה יכולה לשרוד בלי שושנון. עד כמה שזכור לי את השושנה אוכלים הדגים ממשפחת הפרפרוניים.
אה, וכמובן יש גם את השיתוף של חמן-פחמן-דו חמצני. יש ברקמות האלמוגים אצות הנחוצות למחייתם, הן זקוקות לפחמן דו-חמצני לביצוע הטמעה, שכמובן יש יותר ממנו בזמן שיצור חי ונושם נמצא בקרבה. והדג מקבל את עודפי החמצן הנפלטים. זניח.
תיקון!!!!!
ני, הם נולדים כולם זכרים, בילבלתי עם הפזיות.
אבל מרלין היה צריך להפוך לנקבה!!
עדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity