A moonless night
in a starless hotel
The sound of midnight's bell
compels to sleep tight
Dreams become my sight
I breathe and yet don't smell
Watery blanket covers as a shell
so overwhelmingly warm to delight
From the lucid mode to lucid water
From beauty I am suddenly chocked
Speedy heart-beats awaken
Dreams overtake the shudder
Again in the depth, my breath soak
The escape is far, the nightmare's broken
סתם מצאתי שיר ישן, שלא אתפלא אם כתבתי אותו לאחר תקרית ההרדמות באמבטיה בפולין.
הייתי עם מור בחדר במלון. היא הלכה לישון, אני הלכתי לעשות אמבטיה חמה, שעת ערב מאוחרת. התחלתי לנקר, והתעוררתי פעמיים. כשבשעה 2 בבוקר בערך, אולי קצת אחרי, התעוררתי שוב, קפואה, בתחילת שלבי ההיפותרמיה. יצאתי מהאמבטיה. לעולם לא היה לי כל-כך קר. נכנסתי למיטה, ניסיתי להתחמם, וכל הלילה היה לי קר. רק למחרת כשראיתי קצת שמש, חזרתי לעצמי. הפאניקה של מור...
(נכון כשיודעים מה נתן לשיר את ההשראה, זה נשמע כל-כך lame?).
עדי
נ.ב.. עכשיו אני קולטת שזו אפילו סונטה ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity