The Moral Limit

בזמן האחרון אני נדהמת פעם אחר פעם איך אנשים פשוט לא נותנים זכות קדימה להולכי רגלץ אני הולכת, חוצה מעבר חצייה, כשרכב אחד עוצר בכעס כי אני כבר באמצע והוא כמעט נתקע בי וצועק לי "מה! את רוצה להתאבד?!" ואני פשוט החמצתי פנים והמשכתי. הייתי צריכה לומר לו שאני רוצה את זכות הקדימה שלי כהולכת רגל!
כל-כך הרבה אנשים שפשוט לא איכפת להם, שעד שאני רואה שלמישהו כן איכפת, אני מרגישה צורך להעריך אותו על זה, לחייך ולעשות תנועת מחווה עם הראש.
גם כן מעצבן שאנשים לפני כיכר מחכים על מעבר החצייה ולא משאירים מקום לעבור. הם מעיטים כי יש מכונית לפניהם בכיכר ולא כי יש שם מעבר חצייה ואנשים שרוצים לעבור. פשוט חוסמים.

הגב שלי כואב כל-כך, יש נקודה אחת שבה זה ממש נוראי, כאילו תקוע לי שם מוט.
השבוע עבר לי מהר יחסית. רק מחר נראה לי מוזר שזה יהיה יום חמישי ושחמישי זה לא היום.