יש עכוב קל עם פוסט-פינלנד כי לקח לי שנים להעלות את התמונות
אז, אני כבר הספר לכם מה נמשך עם הרשות.
אני ואבא הלכנו לשמורת חוף אלמוג, כדי לבקש התנצלות על שקרא לי אבי גדליה (מנהל השמורה) באופן לא ישיר אך מובהק, גנבת ושקרנית.
הגענו, והקופאיות לא נתנו לי להכנס. הן טענו שקיבלו הוראה מיעל לא לתת ליל הכנס ולהודיע לי שהגעתי.
היא ידעה שאני רוצה לבוא, אך היא הייתה בטוחה שבאתי בשביל לקחת את ההדרכות. ברגע שנודע לה, היא אמרה שהיא רוצה לתאם כדי לראות מה אני לוקחת (היא מחליטה לנפח את עניין הגנבה).
אמרתי לקופאיות שלא באתי בשבילה בכלל, אך הן ראש קטן, רותי קיבלה הוראה, לא להכניס אותי מיעל וינקלר. אני בכלל לא רואה איך מנהלת מרכז הדרכה יכולה לתת הוראה לקופאית...
אבא כבר הוציא כסף לשלם על כרטיסים כדי שנוכל להכנס. הן התחילו לחשוש, כי הן לא יכולות לסרב כך ללקוח. ומיהרו לקרוא למהל השמורה, אבי. הוא הכניס אותנו לבסוף.
בשיחה איתו הוא כלל לא התנצל, כי דבק בגרסתו שקיבלתי ממנו ציוד, ואמר שהסיבה שלא ענה למייל האחרון שלי היא שחליט שזה נושא מינורי שאין מה להתווכח עליו והנושא מבחינתו סגור.
כששאלתי אותו לפשר הדברים שאמר שמהם משתמע שאני גנבת ושקרנית, הוא אומר "לא אמרתי את זה, זה מה שאת מחליטה להבין מזה". אני וכל יתר האנשים שקראו את זה...
לאחר מכן פניתי לכיוון מרכז ההדרכה לקחת את ההדרכות שלי, והוא חסם את דרכי ולא אפשר לי לעשות זאת.
פנינו והלכנו.
מאוחר יותר התברר לי שגם יש עניין לא לתת לי את תעודת המדריך מטעם משרד החינוך שמגיעה לי.
אם זה יקרה, הם יכנסו לצרות. זה כבר לא חוקי, אחרי שעברתי את הקורס, הם מחוייבים לתת לי את התעודה, כבר שנה שהם חייבים לי אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity