3> מי רוצה לקנות לי?
אני מוכנה להכין לכם בתמורה דמות פימו שלכם ^_^
אני מידה 38, תודה :)
XD
אילו נעליים מושלמות נמנמנמ.
הייתי עם אמא בתל-אביב. היא קנתה לי 3 חצאיות מיני: אחת מן סקוטית עם רשת ספיידר-ווב, ועוד אחת זהה רק שבמקום האדום של החצאית יש לבן, ואחרונה שחורה עם רשת, וקשירה רשתית.
בנוסף גופייה שחורה עם רשת, מכנס קצר, 2 זוגות מכנסיים ארוכים, חגורת ניטים איכותית וחגורת תיק (מן תיקון קטן שתלוי על החגורה, שניהם בדמוי עוד שחור).
קניתי לעצמי גם 2 עגילים (לא זוגות עגילים) ממש יפים, שאולי אצלם מתישהו. אחד בשווי 70 ש"ח והשני בשווי 175 ש"ח, לבסוף הוא נתן לי אותם ב-200 ^_^.
ועוד זוג עגילים ב-20.
הייתי עם דניאל בכנס מתופיה 2009, היה נחמד, קניתי לי חולצת טולקין שכבר באותו יום קיבלתי עליה מחמאות (למרות שזו אוכלוסיית טולקין, אבל לא נורא). בר הצטרף מאוחר יותר, לא פיסםסנו את הגלידריה ליד הסינמטק, בר אכל גלידת ילד טוב כהרגלו, ואני אכלתי פרוזן יוגורט, אחרי שהתלהבתי מזה בפעם הראשונה שאכלתי את זה מספר ימים קודם עם אמא (בת"א).
הם די גרמו לי לרצות להתחיל לקרוא את שר הטבעות. הייתי צריכה לשמור את העובדה לעצמי, כדי שלא יעשו בי לינץ', אבל דניאל דאגה להציג אותי בתור ג'קסונאית (שבהתחלה לא הבנתי שבעצם מדובר בכופרים שאוהבים את הסרטים ולאו דווקא קראו את הספרים). לא ניתנה לי הזדמנות להציג את עצמי קודם כאדם חביב ואז להתוודות, אבל אני מניחה שהם מאוד מעוניינים בטולקינאים חדשים.
צריך לעשות יום שרה"ט, לצפות בטרילוגיה, להתלבש בסגנון ולהכין למבאס בטעמים שונים ובשר בגינס (תרתי משמע).
עד כה יש לנו את דניאל, אלכסנדרה וכנראה גליה ואותי כמובן.
אני לא מעכלת את זה שעוד שבוע אני מתגייסת. זה מוזר לי. גם נמאס לי להסביר לאנשים ששואלים מה זה התפקיד הזה שאני הולכת אליו. בזמן שנת השירות, רק ייחלתי ליום הגיוס, שהצטייר בעיני כהקלה כזאת...
וכיום, כשאני בחופש, כל-כך לא בא לי להכנס למסגרת, של 3 שנים.
אני כל-כך נהנית מהחופש הזה. מקווה שלא יהיה לי קשה להתאקלם.
די קשה לי עם העובדה שבמשך ה-3 שנים הבאות אני לא אוכל להיות ממש עצמי, כי לא יצא לי הרבה מזה, חוץ מכאב ראש. לא להביע את הדעות שלי ולא את המרמור, לבלוע רוק כשכולם מסביב מתמוגגים למשמע הבינוניות השופעת, ואפילו לא להמחיש את רמיזות השוני בעזרת לבוש או אבזור.
את השרשראות שאני עונדת כבר שנים, אאלץ להוריד, את החור שנסתם אני לא יכולה לפתוח, כי לא ינתן לי מספיק זמן להשחיל בו עגיל בכדי שלא ייסתם ברגע שלא יהיה שם יותר, לא אוכל ללכת עם השיער פזור, ובעיקר, אני לא יודעת אם עשיתי את הבחירה הנכונה.
עשיתי כל-כך הרבה טעויות בחיי הקצרים, והסיבה היחידה שאני איכשהו שלמה עם זה, זה שזוהי הסיבה שאני מי שאני היום. ואין אף אחד אחר שהייתי רוצה להיות במקומו.
רעות צילמה
Free Infy
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity
