תסלחו לי שאין לי כוח להגיב חזרה לתגובות מהפוסטים הקודמים.
הקורס הוא ללא ספק קורס קשה. מצד שני אפשר לומר שאני נהנית בו מאוד, למרות שהימים שם נמתחים כמו מסטיק, השבוע האחרון טס לי וכנראה כך יהיה גם בשבוע הבא. קצת עצוב לי ששברי המאמץ מגבילים אותי מאוד בעקבות הפטורים שחטפתי, בתקווה שאלו לא יפגעו בי בהמשך.
יש לי פריחה על כל הפרצוף והצוואר וקצת על הידיים, כנראה מדלק, כמעט לכל הבנות ולמעט בנים גם כן, כנראה אצלי זה הכי חמור כי אני ביליתי הרבה בדלקיה ובבדיקת מיכלי דלק. למזלי זה לא ממש בולט, אבל אני מרגישה כמו שקדיה, ומגעיל אותי לגעת בפנים שמרגישים כמו סברס.
קיבלתי אנטי-היסטמינים שמוציאים ממני את טיפת האנרגייה שעוד הייתה. אסור לי לנהוג, בר בחיפה, לא יכולתי להשאר במרכז בגלל שלא היו לי מלא דברים שהייתי צריכה מהבית, אני כנראה אפספס את מסיבת יום ההולדת של גליה כי אין לי ממש איך להגיע וגם אם אגיע כנראה אתעפץ ואבלה אותה בשינה.
לא ביליתי עם החברים מאילת כבר מלא זמן, וגם לבלות מחוץ לבסיס עם חבריי החדשים לא יצא לי.
בא לי לבלות בתל-אביב אבל לא תהיה לי הזמנות כזאת בזמנת הקרוב ואף הרחוק.
אפילו את השעות ביציאה אני לא יכולה לקבל בלי להגיע הבייתה ומיד להתכונן לחזור, לכן עד כה וויתרו לי עליהן.
יש לנו אחלה מפקדים, מחכה בקוצר רוח לשבירת דיסטאנס.
יש לי שפשפת בתחת, כי לשבת בחרטום כשיש גלים = כמעט-אדם-בים בכל רגע שעובר. זה נחמד שכולם הוסמכו כשהאדם הוא גלגל, אני רק מקווה שאני לא אחטוף בי את המדחפים כשאני אהיה שם למטה, וזה עוד עשוי לקרות, למרות ששבוע הבא קופצני פחות.
גסטון סוגר שבת נוספת, למזלו יש לו עוד 3 מרותקים אליו.
מקווה שהשעות שלי לא יצטברו לשבת. קשה לא לקבל שעות. עד כה היחידים שלא קיבלו שעות היו אלו שקיבלו שבתות או מקוצרת, ואחד שהצליח לקבל רק חצי שעה.
אני שונאת את זה שהבלוג שלי הפך לבלוג צבאי, עד כמה שזכור לי הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה ככה, אבל לצערי אין חוויות מהסופ"ש לכתוב, וכנראה לשאת גם לא ממש יהיו.
אפילו תמונות חדשות לא תהיינה עד שיהיה לי סופ"ש נורמאלי בו מישהו יביא מצלמה, כי אסור להכניס מצלמות לבסיס, והמצלמה שלי בטלפון חסומה, ככה שאני יכולה תמיד סתם להביא תמונות מהאינטרנט של מליון בחורות שאמרו לי שאני דומה להן.
או סתם תמונות שאני אוהבת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity
