-עדי.
שוב יש לי תחושת עבר של פספוס וצורך בחופש, לעשות חושבים ולעשות דברים שיסיחו אותי מהמציאות המוזרה והבלתי נשלטת הזאת, או לפחות משהו שיעדן אותה. אני לא יודעת מה לא בסדר, או מה גורם לתחושה הזאת. יש לי רעיונות אבל אף אחד לא ממש תואם.
אין לי כוח.
שירים מן העבר עושים לי טוב, תמיד זוכרים את הצד המתקתק שבדברים.
אני לא אוהבת את עצמי כמו פעם. רובכם יאמרו לי שזה דבר טוב. הייתי ממש אובססיבית. היום אני סתם מתבוננת. שותקת כי מאסו עלי ויכוחי אינסוף ללא תכלית ולא אומרת מה דעתי ומה היה מעסיק אותי.
אף אחד לא יודע כמה ידע יש לי להציע וכולם מעירים לי על שאני אומרת "לומר" במקום "להגיד". סתם. אני סתם קטנונית.
אוף, אין לי כוח.
סתם תמונה ישנה שמצאתי. אני נראית פה קצת מימס, רזה בלי חזה, עם שיער קצר ואבזור קצת מוזר.