The Moral Limit

יום חמישי, מתה לצאת לעיר ללילה סוער ומרגש, למסיבה אחרי כל-כך הרבה זמן שלא הייתי באחת, או לחלופין לפאב עם חברים- לשתות בירה ורום ולצחוק עד אור הבוקר.

לבסוף, מסיבות כאלו ואחרות הוחלט בצער רב לדחות את המועד ללילה למחרת.

יום שישי, קמה לעבודה, נוסעת חצי שעה באופניים, עובדת עד הערב, מפדלת חזרה וקורסת למיטה. מושכת את זמן היקיצה שהגדרתי לעצמי על-מנת להתארגן ולצאת אל הלילה המיוחל. קשה לי להתעורר ובשלב מסויים אני מאלצת את עצמי בידיעה שאם לא אצא, תכה בי החרטה. להשאר בבית גם הלילה – לא בא בחשבון.

לאחר שמצאנו אי-קיום של מסיבות טובות, התארגנתי בכל זאת ליציאה כמו שהבטחתי לעצמי. גררנו את עצמנו למרכז העיר באחת לפנות בוקר באופניים במטרה אחת- להגיע לפאב היחידי בתל-אביב שמוכר את הבירה הטובה ביותר – פרנזיסקנר מהחבית.

בהגיענו לכתובת המבוקשת, נוכחנו לגלות שם בית-קפה שסיים לעבוד להלילה ולא עונה לשם הפאב אליו פנינו מועדות. שאלנו את המלצרית שסגרה היכן הפאב המהולל והיא כיוונה אותנו לכוך, כמה מטרים משם אשר בכניסתו ישב שומר מבוגר שהנהן בקושי כשחלפנו על פניו.

לאחר שזיהינו את הדלת הסגורה המפוקפקת, פתחנו אותה. מולנו היה וילון שחור שאטם כל אור שאולי היה בפנים. ניכר כי הם לא ממש אוהבים לקוחות. הסתנו את הוילון לגלות פאב קטן ומנוכר עם עשן סיגריות מהול באוויר, לא שונה מפאב טיפוסי בתל-אביב, בו יושבים וצוחקים אנשים אמיתיים תוצרת העיר. התיישבנו בהתרגשות על הבר ולשאלתי אם יש פרנזיסקנר מהחבית (לאחר שגם ציינתי שאני מעוניינת בכהה), נחלתי לאכזבה קשה; נתברר לנו שכבר זמן מה שאין אלו מגישים אותה.

חשבנו להתנחם ברום וכששאלנו למחירו, הוכה המלצר בתדהמה וענה שאין לו מושג. מסתבר שמעולם לא הזמינו שם רום לפני כן. לאחר שבירר לנו את המחיר המופקע של הרום, נסענו משם לפאב המוכר, עם המוסיקה המוכרת והפרצופים המוכרים לא פחות הלוא זהו הרוק-בר.

אחרי כמה גינס ושוט של רום התחלף הכאב בכיס בחיוך המרוח על פנינו.

3 וחצי לפנות בוקר, החל מסענו המבושם הבייתה.

לקראת השעה 4, תקף את דניאל רעב ועצרנו בחומוסיה פתוחה לארוחה לילית מאולתרת.

כבדים ומחוייכים המשכנו הבייתה, 5 לפנות בוקר- קרסנו יחדיו על המיטה ואל ארץ החלומות שפקע לי בן רגע לצלילי מנגינת השעון המעורר.

שיט. 10. מושכת את זמן היקיצה שהגדרתי לעצמי על-מנת להתארגן ולצאת. קמה לעבודה, נוסעת חצי שעה באופניים, עובדת עד הערב, מפדלת חזרה וקורסת למיטה.

אז ככה נראה סופ"ש בתל-אביב.