סוף סוף עבדתי בוקר שוב.
אוף התחלתי עם אנטיביוטיקה. ואני שונאתתת שונאת שונאת. אני בסוף אמות מזה, או סתם כי זהל א ישפיע עלי יותר, מרוב שאני לוקחת את זה על כל דלקת קטנה שכבר עברה עד שהגיעו תוצאות הבדיקה שבכלל לא רציתי ללכת אליה -_-
החתול המפגר שלי החליט להחריב לי את החדר, והפיל לי את המתקן דיסקים, את הרמקול, המתלה של כל השרשראות, הערכה של האיפור, קופסאה עם שטויות מהשולחן, מחברות, דפים... יאאאאאאאאאאאאאאאאאא -_- שיסדר!!
סיימנו עם אנגלית השנה, איזה כיף.
אגב, הנסיעה לתאילנד זה 3 שבועות V_V. ו.. אוף השנה אז אני לא אצא לאייקון כנראה!!! :[ אררג. אני צריכה להגיד לסרגיי מתי זה, הוא אמר שהוא רוצה ללכת XD, המורה לפיסיקה \ מתמטיקה 5.
יאאא רוצה לסיים כבר בצפר. זה ככ מערער מצב נפשי |_|
הייתי לפני כמה ימים בבגרות של התיאטרוניסטים מהשכבה, הרוב היו באמת טובים מאוד! אמרתי לאמא שאני הולכת.
באמצע יש לי טלפון. זה על שקט. וזה אבא. אני מסנננת. הוא מתקשר שוב. אני מסננת. הוא מתקשר שוב.... אני מסננת ומכבה את הטלפון. אני מדליקה ובאה לכתוב לו הודעה שאני לא יכולה לענות, אבל הוא מתקשר באמצע. ואז שולח לי "עדי". אני כותבת ת'הודעה. הוא שולח לי לענות לו. אני ממשיכה לסנן. בסוף הקטע אני יוצאת החוצה ומתקשרת, מה ככ דחוף?? אני יושבת שורה ראשונה, לא יכולתי לצאת פתאום.. בקיצור... אבא לא ידע איפה אני ><' .
יש לי מקריס חצאית סקוטית יפייפיה!! (נמ עודי חהחה!!). אבל היא קצרצרה, קצרה מדי לטעם אמא. אז אני נאלצת לשים חצאית ארוכה יותר מתחת. זה אולי בעובי של השטר >< לא סתם, לא ככ, אבל קצר -_- . אני מתחילה לדבר בסמיילים, וזה לא מוצא חן בעיניי, זה נאה כאליו אני לא רצינית, גם כשאני ממש כן. זה עוזר להביע, הרי אתם לא ככ יכולים לראות את ההבעות פנים שלי בזמן שאני כותבת. חוץ מזה, שבעזרת הפרצופים אפשר להביע תחושות שהפנים האמיתיות שלנו לא יכולות לעשות.. נסו לעשות את XD או P: או ^_________________^, או את ^^'... מסובך הא?
שאלה נוספת למגניבים שביניכם P: .
מי אמר למי ובאיזה הקשר, :
"The parry is wrong!"
Infernity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity