The Moral Limit

Episode

א"מ: מגיעה לשולחן ומתיישבת. מניחה על השולחן פחית קוקה-קולה וחטיף קינדר-בואנו.

א"ל: "וי! מה יש לך חוש שישי?!"

א"מ": "מה?!"

א"ל: "איך ידעת שבא לי קינדר-בואנו?!" מנסה לקחת את החטיף מהשולחן.

א"מ: מונעת ממנו.

א"מ וא"ל: מפתחים משא ומתן לגבי כמה יקבל א"ל.

ואני חושבת שהייתה צריכה לומר: "בעזרת החוש השישי שלי.."

הלוגיקה מאחורי המאורע הציני-

[לא אזכיר שדברים פה הם ציניים במהלך השיחה מכיוון שזה מובן מאליו].

ממשפטו הראשון של א"ל משתמע – בעקבות זה שא"מ מגיעה בדיוק עם מה שא"ל חפץ באותו הרגע, הוא מניח שא"מ ידעה כי הוא רצה זאת והביאה זאת במיוחד בשבילו, ולפיכך הסיק שיש לה חוש שישי.

היא בתגובה לשאלתו, אינה מבינה מה הוא רוצה מהחיים שלה ושואלת לפשר השאלה.

הוא שואל כיצד היא ידעה שמה שעתה הביאה זה מה שהוא רצה, כביכול בכדי שתבין את הקונטקסט לשאלתו הראשונה, אך מכיוון שכבר הניח לכאורה כיצד היא עשתה זאת (חוש שישי) עתה כאשר היא מבינה את הקונטקסט, היא למעשה יכולה לענות לו על פי ההשערה ובעצם על-ידי כך לאשרה.

עכשיו, למה לכל הרוחות כתבתי את כל זה? מכיוון שהמאורע לקוח ממאורע אמיתי שקרה וזה באמת מה שחשבתי באותו הרגע. כאשר חושבים על תגובה קומית בין רגע, יש סיבה לכך שמשהו הוא למעשה קומי. לרוב, מכיוון שאלו הן תופעות אשר אנו מכירים ומזדהים איתם, וכאשר מישהו אחר למעשה מהווה יכולת הזדהות עם מצב אבסורד שאנו מכירים, זה מצחיק. כלומר כל האנליזה שעשיתי פה למאורע קרתה בין רגע בראש. אולי מחשבה מוזרה ומיותרת, אבל ככה הראש שלי פועל כל הזמן. פענוח הלוגיקה שמאחורי דברים, בצורה אוטומאטית. אני נוטה להתקיל את עצמי בשאלות.

יש לי מלא דיאלוגים עם עצמי שנראים לי גאוניים. ואני שוכחת אותם תוך כמה זמן אם אני לא מנסה לשנן אותם. חבל לי שאני לא יכולה לחבר את צ'יפ הזיכרון שיש לי בקלמר למוח ולעשות אפלואדינג לכל המחשבות. הייתם יושבים ליד המחשב נכנסים לבלוג שלי ופשוט מהנהנים. עד אז... תאלצו לשרוף זמן בלקרוא את הדבר הכי דומה למחשבות שלי ולנסות להבין מה הקטע בכלל.

רבים ישר היו אומרים "מה אין לך חיים?!" אבל זאת למעשה הסיבה שאני אף פעם לא משועממת. שיעור היסטוריה משעמם? תמיד אפשר לשבת ולכתוב או סתם לחשוב, מחשבות זה דבר נפלא, זה אינסופי ותמיד אפשר לפתח את זה, לשאול את עצמך שאלות, דברים קטנים שאתה תוהה לגביהם, וככה אתה מפתח פשוט תיאוריות שלמות ומפענח תשובות עם בסך-הכל הפעלה של השכל על ביסוס ידע קיים ואיחוד נתונים. זאת חשיבה, חיבור הלינקים של האסוציאציות. בני-אדם חושבים בצורה אסוציאטיבית. הרוב מתעלמים מהאסוציאציות שבין המחשבה הראשונית למחשבה המתבקשת.