The Moral Limit

Kiss me coldly and drain this life from my lips
Let the cold blood flow on its own
Kiss me coldly and fall away from the soul
Long forgotten

From which of this oak shall I hang myself?
These ebon halls are always dark
From which frostbitten bough shall I die?

As dark as the winter
As black as her ghastly veil
As cold as her whisper and chilling gown

No corridors of life and beauty
These enchanted halls are stained
With the blood of night
Ebon halls gleam as ghosts of a fire
Dance wickedly across a pantheon of marble

These weary eyes shall open no more
Frozen tightly by the cold embrace of death
A charnel house of memories torn
And burning melancholy shall embrace me now

Hear this call
Beyond endless halls
And far across the vast forest
Just across the iron gates
Whispers

As dark as the winter
As black as her grim mask of death
As cold as her sorrow, her ivory tears

No corridors of life and beauty
No blood red sky
No colours left in this world

It was the light’s end

שיר כל-כך יפייפה.

של Agalloch. יש לי 3 דיסקים שלהם בפלייליסט, וממש אהבתי את השיר הזה. חיפשתי עכשיו את הליריקה וגיליתי שהשיר הזה נמצא בטופ #1 של הלהקה הזאת.

לא להקה מוכרת מדי, אך מי שמכיר לא יכול לומר שהם לא טובים (בר!). בכל אופן, אולי זאת הסיבה שכולם הבינו שהשיר הזה הוא באמת יפה.

אני צריכה חופש. עזבו חוקים. חופש מוחלט.

חופש. אני חולמת על חופש. זמן. חיים. אהבה. חופש. חופש. חופש. זמן! ... אהבה... חיים. חופש.

פוסט הבא מוקדש לכתבה על קהלת שתירגמתי בכתה ח' שללא ספק מקדשת את עקרונותיי ושווה קריאה לכל הפילוסופים והדעתנים מביניכם. כתבה מאת דניאל שטייןלינק ישיר לשפת המקור (אנגלית) יצורף.

במקום לתת לכם את החידה הקשה (לקח לי כמה שעות!!), נתתי לכם את הפיתרון (וממש השקעתי בעיצוב!), ואתם תנחשו מהי החידה:

~אינפרניטי~