לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Moral Limit


My life upon the surface

Avatarכינוי:  Infernity

בת: 34

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

תשובות לשאלון השבועי - אני כילדה


מהו הזיכרון הכי מוקדם שלך?
טוב אף אחד לא יאמין לי אבל.. פלאש מהאינקובטור.

מה הכי אהבת לעשות כשהיית קטנה?
המ, לא לסתום את הפה לשניה.

בין אם בכדי לשאול, לשיר או סתם לומר הרבה שטויות.

הייתי ועד היום, ילדה סקרנית מאוד. אבא תמיד היה מבחינתי ה"כל יודע" ושאלתי אותו אינסוף שאלות לגבי העולם, היקום- ביולוגיה, אסטרונומיה, ידע כללי, פיזיקה ועוד. מלא שאלות במגוון רחב של תחומים, העשרתי את הידע מאוד כבר בגיל צעיר. מאוחר יותר בבית-הספר, הייתי שואלת את המורים על חומר שלא נמצא בחומר הלימוד.
מאבא גם באה האהבה לכל דבר אקסטרימי.. בין אם זה אקסטרים ספורט, או סתם גידול נחשים ודברים שבחורה ממוצעת לא תחבב אפילו. היינו יוצאים לסנפלינג הרבה, ובכלל, כל המשפחה היינו יוצאים לטייל המון.

לשיר, מאז שהפקתי צלילים מפי, אני שרה. פעם זה עוד היה בעירוב של אנגלית, הולנדית ועברית, ידעתי בעל-פה את כל השירים שלימדו אותי בשלושת השפות. אמא השקיעה ואחראית להעשרה הזאת ולכל החוגים כשעוד גרתי בהולנד.
מאוחר יותר התחלתי פשוט לשיר שיר אינסופי, עם מילים ראנדומליות וסיפור שלא נגמר, עם המשפטים שבאים לי לראש...

ולדבר. סבא זוכר הכי טוב איך שיגעתי לו את השכל בטיול שלנו בהולנד, בו לא פיספסתי מכונית לו אומר את שמה, ועוד שטויות אחרות. שמות מכוניות ידעתי בזמנו את כולן לפי הסמל, אבא כמובן.
סבא חזר מותש
"She doesn't stop talking for a minute!!"

היום אני מדברת רק כשיש מה לומר.

מה יותר כיף: להיות קטנה, או לגדול ולהתבגר?
אם כמה שהייתי רוצה הרבה לחזור אחורנית לתקופת הילדות, עם כל האתגרים שעכשיו, ההתבגרות עדיפה.

כיף להיות קטנה ולקבל הכל, ולעשות הרבה דברים שהיום אי אפשר, אך מצד שני, הרבה יותר אפשר לעשות עכשיו כשפעם לא, ובכלל כל האתגר הזה וההתמודדות עם החיים כנערה, יש בהם סיפוק רב.

האם יש לך חלום ילדות? משהו שרצית לעשות מאז שהיית קטנה?
אני זוכרת שמאז שהייתי ילדה קטנה רציתי ללכת לדיסני וורלד.
מאז שראיתי פרסומות של זה, הילדים האלה שרצים לחבק את מיקמאוס, בקלטות וידיאו של סרטי דיסני, רציתי ללכת ובגיל 3 בערך גרמתי להורים להבטי לקחת אותי לבת-מצווה. הם קימו את זה.


אני גם זוכרת ש"אני רציתי כלב, ואבא.. קנה לי חתול קטן". אבל זה בסדר, כי היום אין לי כוח לגדל כלב ובכלל, אני אוהבת חתולים הרבה יותר, ואחרי שהחתולון ההוא מת, מספר שנים עברו ומצאתי את הקפטן שיש לי היום 3>

האם מימשת אותו אי פעם? מתי ואיך?
כן, מתנת הבת-מצווה הייתה נסיעה של טיול לארה"ב למשך חודש, כשמספר ימים הוקדשו לדיסני וורלד.

האם הטעמים שלך [באוכל, בגדים, חברים וכו’] השתנו מאז שהיית קטנה? אם כן, באיזה אופן?
-_- לא אני עוד הולכת עם שמלות ורודות עם שלגיה, מכנסון מתחת לחצאיות ומכנס עד מעל הפופיק. לא. ><

טעם הביגוד השתנה עם עיצוב אישיותי. האוכל- בהחלט השתנה. פעם הייתי אוכל ככ מעט דברים שניתן היה לספור על זוג ידיי מה הייתי אוכלת. זה היה חייב להיות סינתתי בטירוף, עד כדי כך שקווצ'יות שבתוך הצ'יפס הגעילה אותי ושנאתי צ'יפס. כיום אני טועמת הרבה דברים ואוכלת הרבה דברים שפעם לא אכלתי. יש עדיין שריטות כמו שאני שונאת כל אטריות שהן מלבד נודלס, עגבניות, קוסקוס, חומס, טחינה, גבינות לבנות למיניהן... ועוד.

חברים... הכרתי אנשים חדשים והותאמתי לחברה חדשה. יש לי חברה אחת עוד מהגן שאני עד היום סומכת עליה מאוד.

אני בכללי... בוודאי שהשתנתי. בחייכם, זו שאלה מגוחכת.

האם את אוהבת את השינויים שחלו בך [באופי ובתכונות החיצוניות] כשהתבגרת?
בוודאי. אני מרוצה עם מי שאני וממה שאני. (לא, אני לא איזה יצור שמימי מהעולם החיצון. נמ).

אני מי שאני. עצם זה שזאת אני היום, זה כנראה יש לזה סיבה, זה מה שהכי טוב לי כרגע, המקסימום אליו הגעתי עד כה. בוודאי אשני מרוצה. עצם ההתבגרות הוא מעלה... התבגרתי.

בילדותך, מה רצית להיות כשתהיי גדולה?
המ. זכורה לי תקופה בה רציתי להיות וטרינרית, בגלל האהב לחיות. זה מהר מאוד ירק מהפרק. ברגע שהבנתי שלא צריך לשים להם פלסטר, להקשיב ללב שלהם עם המכשיר המגניב הזה ולומר שהכל בסדר.
חוץ מזה, היה לי כמובן את השלב בו רציתי להיות מפורסמת בהוליוד. "מדוע בהוליווד ולא בהבימה?", שאלו אותי רבים.. תשובתי באופן מעניין הייתה "כי בהוליווד יש יותר כסף" XD.

איזו תקופה בחייך זכורה לך בתור ’התקופה הכי גרועה’?
חטיבת הביניים. מלקראת סיום כתה ז'. זין להיות בז'. עד סוף ח'. היה לי קשה חברתית מסוף ז', תחילת ח', אז היה הכי בולט עניין המלך\מלכת הכתה. ואני כמובן לא הייתי המלכה, אם כי זאת ששכחו להזמין -_- שלב כזה בו יש בדלקות נוער על מישהו שאין לך סיכוי איתו, סרט שכולם מכירים? כן, גם לי זה קרה חח.

אה ואגב, בכתה ח' הייתה לי ההתפרצות הראשונה בה באמת קיללתי. מאז רק התחלתי להשתמש במילות גנאי מעבר ל"טיפש" ו"מניאק".

איזו תקופה בחייך זכורה לך בתור ’התקופה הכי טובה’?
2 תקופות אני ממש אוהבת הולנד, והתיכון.
עם כל הלחץ הלימודי עכשיו, השנים עכשיו מי' עד יב' הן נפלאות. ממש כך.

הולנד... אני פשוט כל-כך מתגעגעת. היה לי באמת טוב. גם היה לי תשומת לב כל הזמן ^^' לא היה לי חתול וגם לא אחות חח.

גם כתות ג'-ו' היו ממש נהדרות. ללא ספק.

נכתב על ידי Infernity , 10/2/2008 16:12  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של inf. ב-17/2/2008 18:21



53,682
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לInfernity אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Infernity ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)