לפני שאני אשכח.
נתקלתי הרגע בבלוג שמישהו הגיב בו משהו שממש הצחיק אותי.
"אנשים! ב-5/5, יום שני, יגיעו חייזרים ורודים לכדור הארץ! הדבר יקרה בשעת לילה מאוחרת איננו יודעים מתי בדיוק! לחייזרים יכולת מדהימה להכנס לתוך גוף האדם, לכן החל מיום שלישי בבוקר אם תבחינו שחל שינוי בהתנהגותם של אנשים שונים מכתתכם/עבודתכם/ביתכם יש להודיע מיד למבוגר אחראי!! זכרו - ניתן להוציא את החייזר מגופו של האדם רק בעזרת ריקוד דחלילים עתיק שתצטרכו לרקוד מול החייזר!! ההוראות לריקוד : קפצו במקום גבוה ככל שאתם יכולים וכל שתי קפיצות מחאו כף. בו הזמן צעקו : aliens raped your mother! כאשר האובייקט החשוד מתחיל לבכות, סימן שהחייזר ברח ממנו, ברכותיי!!! מדוע יש להציל את האנשים מנוכחותם של החייזרים? מסיבה פשוטה - כל אדם אשר בגופו נמצא החייזר יותר מ-6 ימים, הופך אוטומאטית למעריץ טוקיו הוטל מושבע. החייזרים אוהבים במיוחד בני עמים אוקראינים, בריטים, פיליפינים ותאילנדים. העבירו הודעה זו ל-3 אנשים נוספים ותבורכו!! (הודעה זו אינה גזענית בשום אופן, אנחנו אוהבים את כולם ולא משנה מאיפה באו! *נשיקה חיבוק*) אם לא תעביר הודעה זאת הלאה, יבוא אליך פריק משוגע ויחבוט בראשך עם קלח תירס."
XD
בכל מקרה, הקשבתי לאלבום החדש של In Flames הנקרא A Sense of Pupose. אחרי שמיעה ראשונית התגובה שלי הייתה אוי! האכזבה.
שיר אחד קצת תפס אותי Alias. הקשבתי לו כמה פעמים, הוא מתחיל להשמע טיפה פחות נוראי. אבל זה אלבום כל-כך מאכזב. כל היופי העמוק שלהם לא קיים שם חוץ מטאצ'ים ממש קטנים שאפילו לא נדבקו לי בשמיעה, והאלבום האחרון נשמע פשוט ממוסחר, לא כמו אינפליימס שאני מכירה ולא הייתי אוהבת אותם אם היה זה הדיסק הזה הראשון שהייתי שומעת לא ככה. ממש מאכזב. אני אקשיב לו עוד אבל, לפני שאני אומר את המילה הסופית.
לעומתם, Eluveitie שיחקו אותה לגמרי עם האלבום החדש Slania. להם היה רק אלבום אחד שהוא לא משהו שזה הראשון - Vên . העניין הוא ש: 1- הוא לא איכזב, מכיוון שהיה זה האלבום הראשון שלהם ולא היה את זה ביח לשום דבר... 2- את האלבום ההוא הם עשו בלי חברת תקליטים טובה.... סתם אולפן.
האלבום השני שלהם Spirit היה כל-כך מעולה, והם היו ללא ספק להקת הדאת' פולק האהובים עלי. עכשיו הם הותירו בי את הרושם המצויין.
צ'ריגל, הסולן שלהם שלח לי סמפל של חלק קטן מהשיר Primordial Breath כאשר רק התחילו לעבוד עליו, החלק של השירה. זה היה ממש נחמד, ועכשיו, ששמעתי את השיר כולו, ואו! הם כל-כך טובים.
מקווה שהם לעולם לא יאכזבו, וגם Norther.
הרבה אומרים שאינפליימס כבר מזמן התמסחרו. אבל אני דווקא אהבתי את Come Clarity ואת Sountrack to Your Escape חרף הסגנון הדי שונה והכמה שירים הממש לא טובים שהיו. היו גם שירים שהם ממש עילוי.
קצת מידע מעניין עליהם ותמונה ממש ישנה
The Swedish band In Flames was formed in 1990 by Jesper Strömblad, Johan Larsson and Gleen Ljungström. At that time Jesper was part of a band called Ceremonial Oath but he left them since he wanted to make a different style of music. The three of them recorded a demo which they sent to Wrong Again records and immediately got themselves a record deal. They lied and told the owner of the record company that they already had 14 finished songs! Next day they sat down and wrote their first album Lunar Strain which was a big underground success. Since they were only three real members of the band they had to borrow musicians from other bands and therefore they have had a bunch of temporary members like Mikael Stanne and Anders Jivarp from Dark Tranquility and Anders Iwers from Tiamat, two other big Swedish metal bands. Next they recorded a mini-cd called Subterranean which got them out of the underground scene and led to the signing of a contract with Nuclear Blast where they have been since then. Some time after the release of Subterranean they finally found two other ordinary members for the band in Anders Fridén and Björn Gelotte. Then they released a new record called The Jester Race which was a big success worldwide and they did a festival tour together with Samael, Grip Inc. and Kreator. After the release of their next album, Whoracle, in 1997 Gleen and Johan decided to leave the band and In Flames where back to three members again. However they managed to find two new members rather fast - Peter Iwers and Niklas Engelin - who both were good friends of the band. After having been on tour in Europe and Japan Niklas left the band again to focus on his other band Gardenian. Now the band decided to let Björn play guitar instead of drums and Daniel Svensson from Sacrilige joined the band to do the drumming henceforth. The new In Flames recorded a new album called Colony in 1999, which became their biggest success so far and they again went on tour in Europe, USA and Japan. Their album Clayman was released in the year 2000 and this time they toured all over the world.
וסתם עוד משהו שיצא לי לחשוב עליו. בני-אדם נותנים לכל דבר שם. וזה כולל את מה שהם יוצרים, הצאצאים שלהם. הם נותנים שם לישות אנושית, בעלת היכולת לא להסכים עם זה, והיכולת לשנות את זה. כמה כבר קורה שאנחנו נותנים למשהו שם וזה מתנגד לנו. זה מוזר, אבל זה אפשרי.
מה אם בעולם ש לנו היה מקובל לתת לעצמנו שם בגיל כלשהו ועד אז היה איזשהו שם קבוע לכולם? איזה גיל זה היה? הרי ילדים עוד היו מביאים שמות מהתחת, כשהם קטנים וקוראים לעצמם על שמות הפאוור-ריינג'רס או משהו אבל מצד שני, מתי זה כבר כן מתאים? מתי מישהו בוגר מספיק להחליט על שם קבוע בשבילו אם הדבר היה מקובל? ולגבי עניין זהות בשמות, האם היו אז הרבה שמות דומים או לא?
וגם מצד שני מוטב שיהיה לה שם בהקדם, בכל זאת נוח יותר להשתמש בשמות שונים...
סתם מחשבה מוזרה.
ראיתי כתה ב"לאשה" שכתבה מישהי "שמלשי"ת" (שמנה לשעבר), על כך שמאז שהיא הורידה משקל בצבא, היא הבטיחה לעצמה לאכול רק אוכל בריא ומאז היא באמת אוכלת ביא, ולא אוכלת ממתקים ומאכלים עתירי שומן ולא מזינים. היא אוכלת 6 ארוחות בריאות ביום, של ירוק בעיקר, לחם קל, דגים... דברים בריאים. היא כיום מידה 36 במכנס ואנשים קוראים לה אנורקסית כי היא מסרבת למנות הלא בריאות האלה.
"מובן שאני סובלת מהפרעות אכילה, כבר שנתיים שמפריעים לי לאכול!" היא אומרת, ובצדק.
אנשים חושבים שכאשר מישהי ממש רזה- היא תמיד הייתה ככה, והיא חייבת להיות אנורקסית, גם אם היא אוכלת הכי בריא בעולם. אנשים העיקר חושבים שאנורקסיה זה לא בריא- אבל הם לא מבינים שגם לאכול דבים מלאים בשומן רווי וסוכר זה לא כזה הרבה יותר טוב אלא אם כן אתם דובי קוטב או משהו ואתם באמת זקוקים לעודפים של שומן.
דיאטה זה לא רק לשמנים. זוהי דרך חיים בריאה וטובה. אנשים שכבר הרבה מאוד זמן בדיאטה קיצונית שכזאת פשוט לא מגרה אותם עוגות השוקולד וההמבורגרים. הייתה לי תקופה די ארוכה בה אכלתי בריא כי החלטתי ועמדתי במילה של עצמי (זו הייתה בתקופה שגם קמתי עם צליל ה"תק" של קפיצת הכפתור של השעון המעורר לפני הצלצול עצמו ב-6:30 בבוקר ורצה כמה פכמים בשבוע). הסיבה שהפסקתי עם זה הייתה בגלל אותם אנשים שהחליטו שזה קיצוני מדי. בסופו של דבר סוגשל הוכרחתי לטעום מהעוגה של אמא שבאמת הייתה טעימה, אחרי שכנוע של "שום דבר קיצוני הוא לא טוב, צריך לדעת לאכול גם דברים כאלה רק במינון נכון". העניין הוא שאני די הכל או כלום. זה התחיל בפה ושם, והפך לעוד פה ועוד קצת שם, ולאט נשכחו ערכי האכילה הבריאה ומעולם לא חזרתי לזה. הצלחתי להגיע למצב בו כבר מכתה ז' אני לא שותה קולה, ועכשיו אני גם לא מתגעגעת לזה. גם המבורגרים ולמעשה בכלל בשר טחון. עם כל האהבה שלי להמבורגרים, אני כבר לא אוכלת כאלה וכבר לא קורץ לי.
ג'נקיות כמו בורגרקינג, מקדונלדס, בורגראנץ'.. כבר מזמן הפסקתי לממן.
אני יכולה להבין את היאוש של אישה רזה שואכלת בריא, כשאנשים לא מפסיקים לא להאמין שגם לה יש נטיית השמנה, שמנסים בכוח לפטם עם מאכלים שמנוניים.... יש הבדל בין להיות רזה לבין להיות אנורקסית, ולאכול בריא זה יותר טוב מלאכול אוכל עתיר שומן.
אני צריכה להכנס למשטר חדש. קשה לי עם זה אבל. אני גיליתי חיבה לאפייה, ואני אוהבת לאפות עוגות ועוגיות. זה יוצא ממש טעים.... עוגת הבראוניס, עוגיות החמאה... אבל למי אני אופה את הכל? לעצמי, כמובן -_-.
מחרתיים מוסו חוזר 3>
אינפי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity