כשאני אומרת תודה. אני באמת מתכוונת לזה. נגמרו לי הורסיות לומר תודה מבלי שישמע נדוש ומאולץ אבל אני באמת מעריכה מכל הלב כל מילה טובה וזה מרטיט אותי וגורם לי להרגיש טוב ואני באמת מודה על זה. אין לי איך לתאר את זה, ובמילה תודה צריך להיות הרבה. המילים נועדו להגדיר לרוב דברים שאנחנו רוצים להגדיר. לפעמים נדמה שאין דרך לתאר במילים דברים, ככה שאם אין מילה לתאר, יש להמציא עוד כאלה, גם לתחושות הכי פנטסטיות וקיצוניות. מילים נועדו להביע. להכל צריך להיות דרך הבעה מילולית. ולא הפוך, לא מתאימים למילים דברים כך שנותרים דברים שלא משתייכים לכלום.
תודה זה תודה ואל תמעיטו בערך המילים שלי.
לא שהפוסט הזה יעזור, הרי זה כל-כך ברור שאני אמשיך להתנצל.
קשה לי לומר תודה בהתלהבות כל-פעם מחדש. כבר עייפתי מזה. זה באמת יהיה מאולץ.
אבל אל תבינו לא נכון. ברור שגם לי (למה גם לי? בעיקר לי!) יש את התחושות והמחשבות הבלתי ניתנות לביטוי. מי שמכיר אותי ישים לב לצלילים המוזרים שאני עושה תוך כדי שיחה. או פרצופים שאני עושה בשיחות וירטואליות.
Infy
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity