אני יושבת ויש בי חשק עז לסדר את החדר כשלפתע אני נתקלת בערמות של דפים ומחברות בנושא פיזיקה, חומר שכבר סיימתי ללמוד ואף דברים שסיימתי עוד בשנה שעברה. בראי שבזוית העין, יושבת דמות עם שיער שחור מסופר קארה ונועצת בי מבט. כשאני מסתובבת לצפות במראה בבירור, היא כבר לא שם. אני חוזרת להתעסק בניירת ושוב היא מופיעה, אני מסתובבת לאט על הכסא ומבינה שהכסא הוא הדמות.
האור העמום בחדר מעייף אותי. משום מה המנורה שלי לא סופגת 3 נורות ותמיד אחת נשרפת תוך כמה ימים, והן יקרות. הדלקתי את הנר מכוורת הדבש שקנה לי בר מפולין. התקרבתי בכדי להריח ושאפתי עמוק כשהאש פשוט נשבה לה פנימה והרגשתי נשימה רותחת. הסתכלתי באותה מראה וראיתי שהשיערות באף נחרכו מעט.
חבל לי שהנר מושמד לאיטו אך אני כה מתגעגעת, למרות שראיתיו עוד אתמול או אם לומר היום, בחצות.
- רק לא ללמוד לבגרות שהיא בעצם מחר
(מי קורא את הכתוביות הקטנות בכלל?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Infernity