לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Moral Limit


My life upon the surface

Avatarכינוי:  Infernity

בת: 33

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

Help me buy my freedom & be blessed by The Goddess of Chaos


פוסט שהתחלתי לכתוב אתמול ונמשך בכתיבה איטית עד רגע הפרסום.

 

*אני אוכלת עוגיית תמרים*

אני: "אוף לא היה בה מספיק תמרים"

דניאל: "It's good- לתמרים יש את הערך הגליקמי הכי גבוה בעוגיה"

אני: "There wasn't enough cookie in it either..."

 

טוב בעקבות הירידה משקל המכנס שיש עלי מושלם, שכונה "the perfect pants", עתה כבר לא כל כך פרפקט, מה שאילץ אותי לקנות חדשות. קניתי זוג מכנסיים שחורים, אחד ארוכים ואחד 7/8 שבטח רוב הזמן יכנסו בכל מקרה לניו-רוק, סה"כ יחד ב-250 ש"ח! לצערי למכנס הארוך אין כיסים, אני גם צריכה לעשות חתך למטה כמו ל-former perfect pants, כדי שלא יהיו סקיני. בכל מקרה, לגבי עניין הכיסים- לפחות כשאני עם דניאל הוא משמש בין היתר ככיס :) ואיתו גם טלפון נראה פחות נחוץ.

בנוסף קניתי זוג מחוכים, בגלל שאני חייבת לכתוב שהשגתי אותם ביחד 340 ש"ח, אני לא יכולה לומר לכם מאיפה קניתי אותם.

אני שמחה להגיד שהם מידה S, ולמרות שזה מהודק עד הסוף אני לא מרגישה שהנשמה שלי יוצאת החוצה. הכל נוח כשרזים יותר. כל-כך הרבה דברים שבעבר נאבקתי לשים עלי אתה נכנסים בקלות.

 

איזה אוכל נפלא הכנתי לי בסופ"ש.

אתמול הכנתי לי סלט עוף על בסיס עלי בייבי, עם אגוזי מלך, בוטנים, צימוקים, ומעט שעוית ירוקה ותירס, עם שילוב רוטב ויניגרט ורוטב מתקתקץ

היום הכנתי לי אורז עם סלמון מעושן במחבת, בא עם רוטב טריאקי ורוטב חרדך דבש.

יצאתי לי לריצת 6 וחצי היום (לא היה לי כוח לעשות סיבוב שלישי, עשיתי 2 סיבובים של 3,300- סה"כ זה משעמם).

והיום בערב אבא מכין סטייקים.

אה כן חטאתי בשוקו ועוגיות תמרים :x 

 

אגב, אני יודעת שעכשיו זה מלווה אותי חזקה כל העניין של ירידה במשקל ואולי זה יוצר רושם של אנורקסיה. חשוב לי להבהיר שלא. יש לי מטרה ואני עושה את הכל בצורה מבוקרת ובריאה. אני בחיים לא מסוגלת להיות אנורקסית, כי אני אוהבת ותמיד אוהב לאכול- ולכן גם לא אוותר על זה, אני פשוט אדאג להוציא לפני או אחרי את האנרגייה בדברים הממש גדולים, ואוכלת עם הראש, הכל עם מחשבה, ולא טוחנת בלי סוף. משתדלת להעסיק את עצמי כדי לא לחשוב כל הזמן על אוכל- ואז לאכול רק שאני רעבה באמת- ואז גם נהנים מהאוכל פי כמה.

אל תדאגו לי, אני נשארת גם ביעד הסופי בסקלה נורמאלית בריאה, כמובן לכיוון הרזה, אבל עדין בטווח תקין לגמרי.

 

 

טוב יש לי כבר 4 קעקועים שאני רוצה לעשות, ואין לי כסף. גיליתי שגם הקעקוע הכי פשוט מביניהם הוא בין 600 ל-800 ש"ח במקומות שמחשיבים את עצמם ובין 400 ל-600 במקומות שפחות.

והקעקוע הממש גדול שאני רוצה הוא לא 2000-3000 כמו שחשבתי אלא יותר כמו 7000-10,000...

לכן כל מי שמעוניין לקנות לי מתנה ליום ההולדת בפברואר, ולא חשב על משהו ספציפי שהוא רוצה לתת לי, אשמח לקבל עזרה במימון קעקוע החופש שלי (הקעקוע הגדול של הכנפיים). אודה לכם מאוד מאוד מאוד. זה ממש חשוב לי.

שניים מתוך ה-3 הקטנים יותר יאלצו לחכות לצערי (אחד חשבתי כבר לעשות, רק שגיליתי שהוא עולה פי 2-3 מהתכנון, אחד מהם חשוב מדי, זה הפתעה, תראו רק כשיהיה לי, בתקווה כמה שיותר מהר.

 

כנף שמאל תהיה קיבורג, עתידנית, מכאנית... והימנית, פנטאסטית- של דרקון. זה הקעקוע הגדול.

 



 

גם את התמונה הזאת צילם באדיבות רבה

Abyss.co.il

עריכה שלי

 

בגלל שרישום של כל ההוצאות שעבד מעולה בשנת שירות הפך לממש מטריח, די הפסקתי עם זה- רעיון רע כי אני כל חודש במינוס חודשי יחסי ונוגסת בחסכונות הרבה מעבר למה שתכננתי, לכן אני כנראה אתחיל עם שיטה חדשה של משיכה מוגבלת של כסף ושימוש רק בו, וכשנגמר, חבל, ככה עד היום הולדת אצליח לחזור לספרה השנייה של התקציב.

 

לצערי אני מוציאה הרבה על אוכל- כי האוכל בבסיס חרא, אבל כנראה שאאלץ להוציא אפילו פחות על שתייה, בילויים, מוניות, וכנראה גם ארוחות בחוץ. הלוואי והייתי יכולה לעבוד, המשכורת שלי מגוחכת.

מוזמנים לשלוח לי גם צ'קים ^^

 

מסיבת ההלוואין של יום חמישי הייתה מטורפת לגמרי. כל הליין הזה.

אני כל-כך נהנית בתל-אביב. איזה כיף זה לפגוש אנשים חדשים, אנשים איכותיים שיש להם הרבה מה להציע בכל המובנים. כיף לנצל כל רגע.

יצא לי להכיר אנשים מדהימים בחמישי.


בקרוב רואה גם את רעוציפר, ואולי גם את מרי. /m\

 

מהרוק-בר, מלפני איזה חודש

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

טוב רציתי לכתוב עוד כמה דברים, אבל אני לא זוכרת. אבל לא נורא, זה אומר שכנראה יהיה לי עוד פוסט מתישהו יחסית קרוב. אם תהיה לי אפשרות. אם לא, אז תהנו מהתמונות (?).

 

 

רגע פרסום פוסט: 30-10-2010, 20:41

נכתב על ידי Infernity , 30/10/2010 00:14   בקטגוריות כלכלה, שום קטגוריה או הרבה כאלה, אופטימי  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Infernity ב-20/1/2011 08:05
 



Enjoy..............


קודם כל, הסופ"ש הזה אני אהיה תקועה בבית אז אתם מוזמנים לבוא לבקר, תביאו משהו לשתות.


עכשיו, רציתי לדבר על חנייה בת"א.
היא כל-כך נחשקת ונחוצה ומצרך נדיר (חניה פנויה וחוקית כמובן), שלא משנה כמה שהיא בתשלום וכמה התשלום, היא תמיד תהיה בתפוסה מלאה. אפשר גם לקחת 50 ש"ח לחצי שעה והחניות יהיו מלאות עקב הצורך, יהיה יותר כסף לשלוח יותר שוטרים לחפש אנשים שחונים במקומות בלתי חוקיים, כי זה מה שיקרה אם יעלו את המחירים (חניות איפה שאסור), ואז הדוחות גם יהיו יותר גבוהים, כי בסופו של דבר אם מחירי הדוחות לא יעלו, זה יהיה כמחירי החנייה, לכן הם כן יעלו, והעירייה או מי שלו שייכת החנייה יעשה המון המון כסף בצורה מאוד נבזית אך הגיונית (זה מה שאני הייתי עושה, מוזר שזה לא הגיע למצב הזה עד כה, אני מקווה ממש שזה לא יקרה, אם זה יקרה בגללי ולא אני אקבל את הכסף אני אתבע אותם על גניבת פטנט גאוני לעשיית כסף, ואם הכסף כן יגיע אלי אני מבטיחה להפוך את המדינה לטובה יותר, אז תאהבו אותי).
כל זה מוביל אותי ליתרון הנוסף של הדו-גלגלי (יותר קל לו עם חניות). חוץ מזה שיותר מהר לו להגיע בין הפקקים של ת"א והמרכז בכלל, ובנוסף, (זה סוג של וידוי):
הממ, אני לא יודעת אם זה כי נהגת חדשה יחסית (אני מקווה שכן, ואל תעזו להגיד שזה כי אני בחורה!!!), אבל נורא קשה לתפוס את המרחב של הרכב. אני תמיד פוחדת שאני אשפשף את הרכב או לחלופין שאני לא (אבל אני מעדיפה להניח שאני תמיד כן, כדי שאני לא) והתפיסת מרחב שלי שגוייה, מה שבדו גלגלי פשוט לא יקרה, אני רואה את הצדדים של הכלי ביחס להכל.

טוב, החלטתי לשתף אותכם בתמונות מהיום צוות שלנו, לא שמתי הכל כי יש מלא, אבל שמתי הרבה בכל מקרה:


וודקה חמוציות



משחקים את משחק המתנות







שמעון בתמונה שיכורה





מחליפים לאזרחי





so... what do you do with bamba?










thank beer for god









משום מה הוא חשב שיהיה מצחיק להצטלם איתו



מה יותר טוב מחברה שלא שותה, יש אצל מי לשים את ההגה בידיים
















כן הבריכה בבית שלה עמוקה מספיק בשביל לקפוץ ראש













זה מחוץ לבית....


מאור מנסה להפיל אותי









...מבין שהוא לא יצליח, ומתייאש



מאור חייב לטוטול ארוחה כי הוא שחה את 100 הברכות עליהן התערבו



גלימת הכבוד כאות לנצחון בהתערבות מוענקת לטוטול





חלק מהבשר שהיה, ממדבר. אני אכלתי משהו כמו 700 גרם כשהם היו ב-250 הראשונים



לא היה לנו מחסור של בירות











וגן יין היה







proost/skoll/salute/cheers.. you name it
רצינו שתתצטלם עם כוס יין
 



ולסיום, כל מי שיש לו כבלים של USB, או כל כבל דומה לו או אפילו לא דומה לו, בערך בגודל הזה, שלא עובד, שהוא לא צריך או מוכן לתרום, אני מבקשת לקבל, לא משנה באיזה צבע...

נ.ב. אני לא מאמינה שהפוסט הקודם, החנוני ביתר שלי זכה לכזאת תשומת לב, אבל זה משמח אותי 3> יחי החנונים
נכתב על ידי Infernity , 22/4/2010 22:03   בקטגוריות שום קטגוריה או הרבה כאלה, כלכלה, mind, ביקורת, צבא  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של vova. ב-1/5/2010 00:58
 



החיים שלכם תלוים בזה


מי החליט שגיל 80 הוא שיבה טובה? פעם היה זה 40... ואנחנו יכולים לחיות ללא הגבלה אם תהיה תמיכה רבה מספיק ותקציב גדול מספיק לפתח את הכל בצורה מדעית טכנולוגית. רוצים לדעת מה יהיה עוד 500 שנה? חולים על טכנולוגיה? נהנים מהחיים?

אני לא מבקשת שתתרמו כסף, רק 2 דקות מהחיים, למען אריכות ואיכות החיים שלכם.

 

כנסו ל-

http://3banana.com/m/0JQ/-kDPA_iEv7i#

 

הירשמו, זה בדיוק שניה, שם, כינוי ומייל, ותגיבו לפוסט ההוא את תמיכתכם. זוהי תחרות שתזכה ב-5000 דולר, למען אותו פיתוח. זה לא חלום ולא בדיחה, זה אתגר שאלפים עובדים עליו, ואתם יכולים לתרום!

 

 

 

זה ממש ממש ממש חשוב לי... יש עוד פחות מיומיים לתחרות הזאת. בבקשה, בשבילי? 3>

 

 

תודה רבה 3>

Infernity

 

 

ובלי קשר, תייגו אותי, פאב הטברנה, ביום פטריק הקדוש ^^

 

 

מי ייתן ויהיו עוד ימים רבים כאלו

נכתב על ידי Infernity , 19/9/2009 17:32   בקטגוריות כלכלה, שום קטגוריה או הרבה כאלה, אופטימי, אינטרנט  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Infernity ב-28/9/2009 17:10
 



סוף סוף חודש חדש!


חשבון הטלפון שלי שבר שיא, בנוסף, 4 ימים לפני סיום החודש, הוצאתי 500 ש"ח ושמחתי ואז ב-4 ימים לאחר מכאן, הוצאתי עוד 220 ש"ח, שזה מתסכל.

אני לא רואה איך ספרת האלפים עולה החודש, וקשה לי לחסוך יותר מכמה גרושים.

אני גם תכננתי לקנות נגן, אבל עכשיו עם הנייד החדש זה פחות מטריד אותי, יש לי תעסוקה ואפילו קצת פחות מ-1 גיגה מקום למוסיקה, למרות שהאיכות של זה גרועה לגמרי.



זה מה שיש לי, Nokia 3120 Classic


http://europe.nokia.com/EUROPE_NOKIA_COM_3/Get_Support/Product_Support/Support_for_Phones/3120_classic/pics/main_image_01.jpg


שזה האבולוציה של Nokia 3120, שזה מה שיש לבר:





גם את המצלמה אני מתעצלת להטעין כבר הרבה זמן, ואולי בגלל זה אין לי ממש תמונות חדשות, אבל היי, יש טלפון, הוא רק צריך ללמוד איך להכין לי קפה ולהכין בשבילי הדרכות.



אולי אני יכולה לחסוך למשהו גדול יותר. יש לא מעט דברים שהייתי רוצה לרכוש לעצמי. אולי בהמשך השנה. אולי נקנה לי לאפטופ?

גם ככה המחשב שלי גוסס ואני פוחדת שכל הדברים שבו ימחקו לי ואני אהיה באבל ודיכי עמוק למשך חודשיים ובדיכי בכלל אולי כל החיים, ואז המחשב יוכל לבוא איתי כמו כלבלב חמוד לכל מקום ^^.



או שאולי אני אפנק את עצמי במחוך, שכמובן לא מגיע למחירי הלאפטופ אזל זה כן יקר יחסית למוצר. או מגפיים מגניבות כאלו...

או שפשוט אשתדל לחסוך מספיק בכדי לטוס לאירופה בסוף השנה? האם זה יתכן לי? או שאמצא לי עבודת לילה בחצי משרה באיזו מסעדה, כן בטח.



אני מותשת ולא באמת עשיתי הרבה היום. עבדתי קצת על הדרכה שי לי לעוד שבוע, ויש לי קיבעון מחשבתי. יש לי כל מני רעיונות ואני פשוט לא מצליחה לגבש הכל ביחד למערך מובנה ומסודר.



הש"ש הזאת, שהיא כל-כך קרובה לבית, ולבר ולכל הדברים שאני מכירה, זה כאילו מאפשר לי במידה לחיות את החיים שלי. ככה שמצד אחד זה אישהו מחסום מלחיות אותם לגמרי ומצד שני, זה מאפשר לי בכלל שיהיה לי את זה. אם הייתי עושה את שנת השירות במקום רחוק, בכדי להתנתק, להיות שנה קצת מחוץ לחיים הרגילים שלי, החיים שלי היו חוזרים אלי בסופ"שים בהם הייתי רוצה רק לנוח. אולי לפעמים אני שוכחת שאני לא יכולה לאפשר לעצמי להיות במוד של "חופש" כל הזמן, אני במסגרת, ובתפקיד, וזה רק מקרי שיש לי גישה לחיים הרגילים שלי, ואני לא יכולה להסתכל על שנת השירות כמחסום, אלא הפוך, כשנת שירות שמאפשרת לי את הפתח הזה.



בכל מקרה, ההשקפה הכלכלית על החיים בולטת מאוד מאז שהתחלתי את שנת השירות. אולי אפילו יותר מדי. הצורך הזה בדיונים רבים בענייני כספים לא עושים לי טוב. זה גורם לי להרגיש כמו אדם קמצן ורכושני, כשאם לא הייתי עושה את זה, הייתי losing grap ואם לא היה רסן, הייתי מאבדת בקלות את המשכורת החודשית לגמרי.



האהבה שלי לבתי-קפה ומסעדות לא מקלה על החיים. הכל פה כל-כך נגיש... וכל-כך יקר!

סלט ב-40 ש"ח?! נכון שהוא טעים, גדול ומושקע, אבל...40 ש"ח?

אז אני לא קונה את כל האוכל הקפוא שפעם הייתי קונה על ההורים, וגם לא מברשות שיניים טובות. לקחתי אולי 4 מוניות החודש, שזה ממש מעט והאופניים יעילות יותר מתמיד. לחצות את העיר ברגל כל פעם זה טירוף, אני לא מכירה את מערכת האוטובוסים פה, במרכז זה כאילו יעיל יותר ופשוט יותר. פה אני צריכה ללכת רחוק כדי להגיע לתחנה המרכזית שהיא הכי קרובה לתחנה בה עובר האוטובס אותו אני צריכה בדר"כ לקחת. ההליכה לתחנה, לוקחת כמו הזמן שלוקח לי באופניים להגיע כבר ליעד, הדרך חזרה זה כבר סיפור אחר, בין 35 ל-50 דקות ביום רע מאוד של נסיעה נגד הרוח ובעליות שטניות.



חשבתי לקנות לי מראות לקידון של האופניים. זה ממש מלחיץ לנסוע בשוליים ולקלוט פתאום משאית ענקית שעוברת לידי. התחת כבר לומד להתרגל לכאב שנובע ממושב האופניים, הודות לכיסוי הג'ל של בר, זה לא כואב כמו בנסיעה של היום הראשון את חמישה-עשר הקילומטרים הללו.



אולי אני אלך לעשות שנירקול להתרענן, למרות שאין לי ממש כוח, אז כנראה שלא.



אשמח אם תציעו לי שאלות ברמת כתה א' שקשורות בנושא חורף. תודה.






עדי

נכתב על ידי Infernity , 1/12/2008 12:15   בקטגוריות שנת-שירות, שום קטגוריה או הרבה כאלה, כלכלה  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Infernity ב-5/12/2008 19:21
 



53,408
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לInfernity אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Infernity ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)