אז ככה.. יומולדת 18.
הגיע ב19.3, יום רביעי, בדיוק ביום הראשון לפורים.
באותו יום הייתי במין דיכאון עמוק. 18, זה כבר רציני. הכל עבר לי כ"כ מהר, תקופה בחיים שלי עברה.. כשאני מסתכל עליה לא עשיתי הרבה ולא נהנהתי מספיק, אבל מה שהיה היה, ויש זיכרונות יפים שאני יכול להסתכל עליהם ולהעלות חיוך.
בכל מקרה, עוד סיבה לדיכאון זה שאף אחד מהחברים הקרובים שלי אפילו לא אמר מזל טוב בבוקר של אותו יום, וגם לא תכננתי משהו מסויים.
בערב קצת יותר התעודדתי, כי די הרבה חברים הראו שהם כן זכרו.
יום חמישי- מסיבת "הפתעה" ללימור.
לימור היא ידידה ישנה שהספיקה להיות חברה שלי כמה פעמים (ואפילו עוד פעם עד לא מזמן).
לא ממש חשבתי ללכת למסיבה, לא היה נראה לי מתאים, אך בערב קיבלתי ממנה שיחה שעודדה אותי לבוא (מסיבת "הפתעה", כן? 
), אז הזזתי ת'תחת שלי אליה לפ"ת.
היה יותר נחמד ממה שציפיתי, היא הייתה ממש שמחה שהגעתי ויצא לי לעשן ולשתות מלא, ככה שאני שמח
היו קטעים די מדכאים אבל התגברתי עליהם אחרי הכל.
יום שישי-
אחרי לילה חסר שינה אצל לימור הזמנו פיצה לארוחת בוקר (הייתי חייב לציין), ניגנתי קצת על הגיטרה, החזרתי לעצמי את החולצה של Master of Puppets שלי ממנה מהתקופה שהיינו חברים, וזזתי חזרה הביתה.
ארוחה עם המשפחה והכל, בתכלס די נחמד, חוץ מהעצבים שהאמא הזאת מביאה.
בערב גל אמר שהוא צריך לפגוש אותי ואת סלב בחורשה לשיחה אישית בקשר ללהקה.
אני וסלב מגיעים (כמובן עם בקבוק וודקה- מי שמע על ללכת לחורשה בלי אלכוהול?), ואני מבחין בשולחן מלא במשקאות וחטיפים, ומשהו נראה לי מוזר.
פתאום מהעצים כל הלהקה רצים אלי וצועקים "מזל טוב!!", ועוד כמה הגיעו.
הזמנו פיצה וחגגנו עם אלכוהול (רונן: "כשהראש טוב, הכל טוב"), ועברנו רגעים מטורפים שלא ארחיב עליהם כרגע.
חברים טובים, אלכוהול ופיצה, מי צריך יותר מזה בשביל להיות מאושר?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
