טוב שנים שלא עידכנתי וחשבתי יומולדת שלי אז למה לא... טוב אז השנה הזאת הייתה השנה הכי קשה שלי ואני לא ממש יודע למה. הכרתי הרבה חברים חדשים והכרתי גם יותר טוב חברים ישנים [מין הסתם]. יש גם עכשיו את העצומה הזאת בישביל להביא את "צ'לדרן אוף בודום" [אלופים] לארץ [ האתר- http://www.atzuma.co.il/petition/dolev1994/1/0/1/] מקווה שיבואו. החופש הזה עובר ממש מהר ואני לא מספיק לעשות כלום!! זה ממש מעצבן אבל כיף כי זה חופש ואני לומד בכיתה ט' בבית ירח סוף סוף למרות שאבא שלי לאממש רוצה שאני אלמד אבל זה לא כל כך אכפת לי כי אני לומד שם בכל מיקרה. סוף סוף יש לי פלאפון אבל שכחתי את המטען אצל חבר שלי בתל אביב כוס עמק XD. החופש הזה ממש הורס לי את השעות שינה כל הזמן אני הולך לישון בשבע בבוקר ומיתעורר רק בשמונה בערב בערך אז אני ער כל הלילה וזה ממש מעצבן. לא מיזמן ישנתי אצל חבר בבית זרע ולו היה טיול בתשע וחצי בבוקר אז לא היה לו כוח להעיר אותי אז אני נישארתי ישן אצלו עד שהוא היתקשר עלי בערך ב-11 והוא אומר לי ככה: יואל- "יונתן אתה עדיין אצלי?" אני- "כן למה איפה אתה?" יואל- "אני בלונה גל חחחח מה הערתי אותך?" אני- "כן קצת יואל תקשר לבית שלך תיבדוק עם יש מישהו חוץ ממני" יואל- "טוב שניה" ואז הטלפון צילצל אפחד לא ענה אז יואל היתקשר אליי עוד פעם ואמר לי: יואל- " אין אפחד אתה יכול לצאת" אני- "טוב תודה" יואל- "תקשיב עם אתה רעב יש לחמניות במקפיא אתה יכול להכין לך משהו לאכול חח" אני- "טוב תודה ביי" זה היה ממש מצחיק היום הזה באותו ערב הייתי עם עומרי בעין גב זה היה ממש מוזר הדרך לשם לקחה לנו באופניים שעה ורבע והדרך חזרה לקחה לנו עשרים דקות משהו ממש מטורף כאילו אבל ממש כי גם אני היתרסקתי עומרי אמר שפשוט קפצתי ראש לתוך המידרכה מהאופניים חחח בדקנו כמה זמן מתי שהינו אצלו ופשוט זה היה מטורף לא האמנו טוב חוץ מיזה כלום לא היה חח לא שזה כל כך כלום