זה נראה שאין לזה סוף!
אני כבר לא זוכרת מה ההתחלה בכל הסיפור אני רק יודעת שככה אין לי מה להישאר, ככה אני נחשבת למתה! אין לי בשביל מה להמשיך ככה עם כל השומן הזה שחונק אותי אני חייבת לשנות את הכל!
הטעות ההיא של להיות שמנה כדי שלא תאהב אותי ותעזוב כבר, הייתה הטעות הנוראית ביותר.
מאז נמחקתי בתור בנאדם מהעולם! אין לי יותר בשביל מה לקום בבוקר כשאני כלואה בגוף השמן הזה!
הבולמוסים האלה ללא כל הגיון! כל כך הרבה אוכל שיוצא אחר כך כאילו לא היה שם אף פעם. פשוט הרגשה טובה של התרוקנות.
זה כל כך אגואיסטי ומגעיל ההתנהגות הזאת שאני לא יכולה לסבול אותה יותר!
יש כל כך הרבה ילדים שאף פעם לא זכו לקבל חצי מהאוכל הזה...ומה אני עושה?.. מגעילה שכמוני. זורקת את הכל מקיאה את הכל.
למה זה צריך להיות ככה בכלל אני לא מבינה.
ההגיון לא פועל. אין שכל יותר. השפיות הלכה לאיבוד וכבר אי אפשר למצוא אותה.
אני כותבת בחושך לבד, מחר כשאני אקום אני לא אהיה בטוחה שכל זה קרה.
הנסיון של להפסיק עם ההקאות כשאותם הרגלי אכילה דפוקים עדיין קיימים הוא אדיוטי לגמרי. מה יוצא לי מזה? חוץ משומן ושומן ושומן ומוות?!?!.
אני חושבת, אני מפחדת לחשוב ככה, אבל אני חושבת שהאנורקסיה והרזון שמאפיין אותה הוא התשובה להכל. רזון חד כל כך!
יפה כל כך.
אבל אני חלשה. הוא אמר שאני חלשה. כנראה שאני גם טיפשה. איכס מגעילה!!
איך עושים את זה?.. הצומים והבולמוסים וההקאות לא תורמים אני חייבת להפסיק עם האוכל המגעיל הזה הוא לא מועיל בכלל!
אני רוצה להיות רזה! אני רוצה להיות רזה!
ואני רוצה לעשות הכל בשביל זה באמת הכלל!!!
בבקשה אני רוצה לצאת מהגוף המגעיל הזה שלא נותן לי לחיות. השומן הזה הורג אותי!!!!!!!!!!!!!!
אני רוצה לחיות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
