או: אין לי כותרת ושוב נמחק לי פוסט בגלל ההתעקשות שלי לא לגבות והאימרה הוותיקה: "לי זה לא יקרה לפחות לא הפעם".
אם זה היה בלוג יומיומי, והלואי וכך היה , הייתי אומרת עכשיו: "טוב חברה אתם לא תשמעו ממני יומיים עכשיו כי אני מצפינה מזרחה (כנרת =) )"
אבל! לא תשימו לב שלא הייתי כי חורים כאלה מאפיינים את הבלוג ובכלל את החיים שלי...
יום שלם של כלום ושל חוסר יכולת להרדם העלה כי אני לא זוכרת כמעט כלום מהילדות שלי =/ זיכרון ראשון מגיל 3 או 4 כשאכלתי קרחונים מלוכלכים מהמרזב לייד הבית של סבתא. זה היה מין אקסטרים כזה לחפש את הקרחון הכי מלוכלך ולאכול אותו ממש מהר שההורים לא ישימו לב וכל זה תוך התחפרות בשלג. אנגינה לכל החיים =))) בכל מקרה באותו יום חביב כשהטמפרטורה הייתה 20 (מינוס 20) ואמא הלבישה אותי ב3 זוגות גרביונים והשובה הפרוותית שלי יצאתי לי לבנבנה וטובת לב לסיבוב, לתפוס חתולי רחוב, לרכב על סאנקי (מזחלת של ילדים רוסים) וכמובן לאכול כמה קרחונים. פגשתי בעמוד חלקלק וקפוא כהוגן ובלי להניד עפעף ליפפתי את לשוני החמימה סביבו אך אבוי היא נתקעה!
אני יודעת שאני לא מחדשת שום דבר לאף אחד ושכל אחד התנסה בליקוק עצמים קפואים אבל זה אחד הרגעים מלאי המשמעות בחיי, אני זוכרת שהרגשתי אחריות גדולה מאוד על מעשי באותו רגע ואפילו שקלתי לחזור הביתה בלי לשון ולהסביר לאמא שזאת הבחירה שלי, הייתה גם מחשבה שלעולם לא אצליח להתנשק כמו הגדולים אבל יאללה עד היום זה לא קוסם לי עד כדי כך, יצור א-מיני שכמותי.
כל מקרה קרעתי את הלשון מהעמוד ודיממתי הביתה, ללשון שלום, היא גדולה וורודה מתמיד בימים אלה. טוב זה סיפור חסר פואנטה#1.
הסיפור השני מתנהל בגני אביב, העיירה החביבה שורצת הערבים ונהגי המשאיות. אז אני וחברתי הבלונדינית =) חיפשנו מסיבה באישון לילה (או ב10 בערב, איך שנוח לכם לדמיין) כש5 בנים בגילאי 13-17 על אופניים החליטו שרוסיות זנותיות (אקא אני במיני) זה דווקא מגניב ובטח לא יפריע להן אם יתפסו אותן קצת בכל המקומות הנכונים. סעמק זה היה מפחיד והעניין המטריד ביותר הוא שהמבוגרים ברחוב לא מסתכלים אפילו לכיוון שלך, יכלו לאנסו אותנו שם ואף אחד לא היה שם לב. בכל מקרה אצלי לחץ מתבטא בצחוק היסטרי אז עד שמשלחת החילוץ הרוסית שלנו הגיע אני בעיקר התפוצצתי מצחוק והתקשרתי ליקרים לי להיפרד וחברתי הבלונדינית שהייתה על סף התמוטטות עצבים ניסתה ב"רוגע" להסביר להם שלאנוס בחורות זה לא מוסרי. ערבים הם חיות, כן גם אתה! טפו. סיפור עם קצת פואנטה #2.
אלוהים אם אתה קורא פה, תעשה לי שיער ארוך ובלונדיני ושמכנסיים מתרחבים יחזרו לאופנה וגינה גדולה עם קראק לכל הפוליטיקאים!
במחשבה שניה תעשה אותי היפית וזהו!
=)) THE WORLD IS A VANNNNNNN =))
גוטן מורגן!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
