דווקא היום בא לי לכתוב משו.
יותר ויותר אני מדמיינת את העתיד ועומדות דמעות בעיניים מרוב התרגשות, לא רוצה לחשוף יותר מידיי כי אז זה בטח לא יקרה אבל אפשר לומר שתוכניות גדולות - יש, משאבים - יש, אומץ - המון וכו' וכו'
אני חושבת שאני אצליח להוציא את המיטב מכל מה שאני אעשה בחיים ולכן נותר רק ללבוש נעליים נוחות ולעבודה =)
גישה חדשה, כמו כולם, העולם עומד להפוך למקום טוב יותר כנראה.
כל כך אוהבת נשים חזקות, לא פמיניסטית שונאות גברים שעירות, אלא נשים גבוהות עם ידים ארוכות עם כתפיים בשחקים.
כאלו שאומרות "לא" בנחישות ולוחשות "כן", כאלו שאם תזרוק אותן בעיר זרה יכירו לפחות חצי מהסופרים, מוזיקאים, שפים וכו'
שובורת מבטי גברים, סודקות אישונים של אחרות, מנפצות מיתוסים...
מקווה יום אחד ללבוש חליפה לבנה, כובע רחב, תיק של פראדה, לשבת בבר ולשתוק =) או כה יבואו ימים, מבטיחה.
כל כך מעניין איתך,
איתם קצת פחות.
כרטיס חזור אחליף בפרנקים,
אקנה משקפיים כהות,
אף אחד לא ישים לב לעיניים.
לפעמים כואב לי ולא רק מכאב,
לפעמים מפחיד לי ולא רק בגלל המצפון.
הפתעה - שוב לא הספיק לי כוח רצון
אני אמשיך לעשן בשרשרת,
אתה תכתוב עוד משהו במחברת שלך.
2 בתים בינתיים
אוח אני מדברת שטויות, אלך לצייר מחשבות על טפטים
שמש שלי, תן בי מבט =)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
