מאחורי עיניי הדבש
מה שלא אמרתי כבר הרבה זמן |
| 12/2008
תקופה שברירית ודכאונית חלפה לה
שחזרתי את הבלוג רק בגלל שקיבלתי התראה.
בכלל לא זכרתי שהוא היה קיים אבל המקרים עליהם כתבתי בחודש יוני בשנת 2007, אומנם נראים מזעריים אך הם היו אירועים מלאי רגשות ועצב.
כבר עברה שנה וחצי, אם מסתכלים לאחור, ואם אני חושבת איך הרגשתי אז..הרגשתי רע, רע מאוד, בזמנו לא סיפרתי להורים שלי איך הרגשתי לגבי כל מיני מקרים וסיטואציות שקרו אז, מולם הייתי מעמידה פני חזקה ולעיתים כמו במשחק הקלפים עליו כתבתי הייתי מעט נשברת כי באמת היה קשה לשמור בפנים.
לא מצאתי מקלט אצל החברים שלי, לא מצאתי לנכון לספר להם, גם לא לחבר שלי, שכיום הוא כבר האקס שלי (נפרדנו לפני חודש וחצי בערך, אני ממנו).
אין לי מושג איך עברתי את התקופה ההיא, ועוד תיפקדתי טוב בבית ספר, כנראה בגלל שרציתי להמשיך הלאה וקיוויתי לטוב.
התקופה ההיא הסתיימה לפני שנה, אף אחד עדיין לא באמת יודע איך הרגשתי אז אבל זה כבר לא ממש משנה.
מאז קרו הרבה דברים, משמחים דווקא, בטבעי אני בן אדם מאוד אופטימי, תמיד מחייך, ייתכן שזה מה שהסתיר את העצב שאגרתי בתוכי אז..
שלושה פוסטים זה כל מה שהספקתי לכתוב עד שעלו על הבלוג, כנראה שזה היה לטובה.
קראתי שוב ושוב את הפוסטים, את השניים, אני לא בדיוק יודעת להסביר הכל, אבל עצם העובדה שכתבתי "אני מרגישה חנוקה.." לא מראה על מצב רוח מרומם במיוחד.
הבלוג אפור, זה קצת מפריע לי בעין, הייתי משנה אותו לצהוב בהיר עם גוונים קצת עליזים יותר.
נכון שיש אנשים שזועקים לתשומת לב בישראבלוג אז הם כותבים שהם מדוכאים מבלי באמת להרגיש כך, אך ביניהם יש גם אנשים שזועקים לעזרה ומבקשים בין השורות עזרה, עצה, מילה טובה.
אנחנו לא באמת מבינים את החשיבות של זה, לאחרים זה עוזר, עוזר להחזיק מעמד.
אני לא יודעת אם שמעתם אבל לאחרונה נדמה לי ילד כבן 16-17 מארצות הברית אמר באיזה פורום או צ'ט שהוא רוצה להתאבד, האנשים שדיברו איתו לא לקחו אותו ברצינות ואפילו עודד אותו להתאבד, הם רשמו לו הוראות איך לעשות את זה ומה הדרך הכדאית ביותר.
לסיפור הזה אין סוף טוב הבחור התאבד, וראו את זה במצלמה שהייתה מוצבת אצלו, גם במהלך ההתאבדות אנשים צפו צחקו ולא קלטו.
שלא תבינו אותי לא נכון איתי כבר הכל בסדר, התקופה העצובה שלי מאחור, המסר העיקרי שלי הוא שכדי לשים לב לאנשים מסביבנו, זאת לא טרחה לשאול אותם פעם נוספת אם "הכל בסדר?".
כנראה אם מישהו היה שואל אותי פעם אחת יותר מדי, הייתי נפתחת והיה לי הרבה יותר קל, ולא הייתי פותחת בלוגים כדוגמת זה.
בישרא יש לי בלוג נוסף, שאני כותבת בו כבר כמעט שנתיים, בלוג כייפי :)
אני מועמדת להיות בת 17 בקרוב ואני משקיעה בכל מה שאני עושה.
כמובן שאני לא שוכחת לשאול אם "הכל בסדר?" סתם לידע כללי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
kiss kiss bang bang