כל פעם שסוף סוף אני רוצה להגיד את האמת ולא לשתוק לא יוצא לי....
סוף סוף רציתי לדבר, להגיד מה אני באמת חושבת ומה מציק לי בקשר שלנו, ואולי לשפר? לא שיש מה כי לדעתי הכל נפלא!....כמעט.
אז אמרתי שצריכים לדבר, בפעם האחרונה שאמרתי את זה לבן אדם הוא כמעט חטף שבץ והגיע למיון טראומה, אני כנראה אדם מאוד מלחיץ.
זה לא שאני הולכת להיפרד חס וחלילה בחיים לא!, אני אוהבת אותו מאוד!, אני פשוט רוצה להבהיר כמה דברים שכל כך מציקים לי, פשוט זמן רב לא ידעתי איך לעשות את זה עד שמישהו אמר לי היום על מה שחשבתי כה רבות.
אז התכוננתי (פתחתי ספרים, סיכמתי במחברות........טוב לא), הייתי מוכנה להגיד אבל כרגיל איכשהוא הכל התפקשש, הוא לא יכל להיפגש איתי בגלל פגישה מטומטמת וחסרת טעם במקום אחר, אז הוא אמר שלא נוכל להיפגש היום ולדבר, ואני כל כך רציתי להגיד.
בפלאפון ניסיתי להשיג אותו ולהישמע רצינית בקשר לפגישה אבל לצערי אותו זה לא הדאיג וזה גם לא הסיח את דעתו לבוא ולהיפגש איתי, אז איכשהוא יצאתי בהרגשה רעה כי צריך לדחות את כל העניין לפחות לעוד יומיים, אני לא יודעת עם אני אחזיק מעמד?
כנראה לא הבהרתי את רמת החשיבות של כל זה....
אז אני יושבת פה בערב לבד, חנוקה ממחשבות, וכל כך להוטה להגיד את אשר רציתי, מי יודע אולי זה לטובה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
kiss kiss bang bang