היום הייתי בתחנת רכבת וחיכיתי
שמתי אוזניות ושמעתי קצת מוזיקה, לידי ישבה אישה טיפה מבוגרת אך לא שמתי לב אליה, הייתי שקוע במוזיקה.
לאחר כמה דקות נשענתי לאחור ושמתי לב שהיא בוכה!
היו שם הרבה אנשים ואף אחד לא שם לב שאישה מבוגרת בוכה.
הייתי טיפה בשוק שאף אחד לא התייחס וישר הורדתי את האוזניות ושאלתי אותה אם היא בסדר
היא הצליחה להרים חיוך קטן ולהנהנן עם הראש מעלה ומטה, ואז חזרה לבכות.
בעדינות היא ניגבה את עיניה עם מטלית
הסתכלתי קדימה כדי לא לגרום לה להרגיש רע
ואז פשוט שאלתי אותה אם היא תשמח לשתות משהו
והיא אמרה כן
הלכתי למכונה שהייתה שם וקניתי לה מים.
היא הודתה לי ושאלה אם אני מוכן לקבל כסף
אך סירבתי
הרכבת שלי הגיעה והייתי צריך ללכת למרות שממש הייתי רוצה להשאר.
רציתי להקשיב לה, לשמוע מה קרה, באמת הסתקרנתי.
מעניין אותי לדעת אם אלוהים (אם קיים) מסתכל על המעשים הטובים שאנחנו עושים,
לא עשיתי את זה בשביל אלוהים או בשביל מישהו שיסתכל או יקרא פה ויגיד "ואללה יפה לך"
אלא עשיתי את זה כדי שלאישה הזאת, שאולי הרגישה רע עד כדי כך שהיא נאלצה לבכות באמצע תחנת רכבת מול הרבה אנשים, שלאישה הזאת תיהיה סיבה לחייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
