אני לא מפרסמת הרבה
וכשאני מפרסמת אני כותבת קצת
ורוב הפעמים אף אחד לא מבין על מה אני כותבת
אבל בכל מקרה..
כן..
אז לפני חצי שנה בערך אני ומאיה נרשמנו לבית ספר לנהיגה שנקרא 'מרטון'
הסבירו לנו שאנחנו צריכות לעבור בערך 7 שיעורי תיאוריה עיוני בכיתה אחרי זה שיעורי מעשי על טרקטור טסט ואז שישה שיעורי ריינגר בכביש-קלי קלות.
בהתחלה זה היה כלכך מרגש הרי עוד שניה אני מקבלת רישיון אני יכולה להתחיל לנהוג..
אני הרי עוד לא עברתי דירה ואני עדיין לא רחוקה מכולם ואולי עוד לפני שנעבור יהיה לי ריינגר(איזה מטומטמת).
עברו שעתיים של שיעור תיאורה ראשון וזה נראה קרוב.
אחרי בערך 14 שעות לימוד תיאוריה בכיתה עם מורה בן 86 שמשפריץ לו דם מהרגל במקלחת (חח) היתה לנו עדיין תקווה השיעורי תיאוריה סוף סוף נגמרו ומתחילים מ ע ש י יש!
אז עם אותו מורה ממקודם בן ה86 התחלנו ללמוד מעשי.
השיעור הראשון גם כן היה מרגש-אני נוהגת בטרקטור.
אבל הבעיה שהשיעורים היו ברביעיה.
אני ומאיה היינו כל יום רביעי אחרי בית הספר נוסעות לכפר סבא ומבלות את כל היום עד שבע בערב במגרש מסריח ונוהגות על הטרקטור גג 20 דקות וכל שאר הזמן מתות משיעמום.
למזלי הגדול מאיה הייתה איתי שם ולא הייתי לבד. שנאיה את אהובתי הנצחית!
אני חייבת לציין שבשבל מסויים התחיל החורף והגשם ובוטלו שיעורים וזה היה עוד יותר מבאס.
ועם זה מבאס גם המזכירה הגועלית הכלבה המזדיינת שיש לבית ספר לנהיגה הזה לא עזרה ובטח גם הצעקות שלה לא עזרו.
אז אחרי 4 חודשים עדיין לא התייאשתי שד"א במהלך ה4 חודשים האלה הספקנו לעבור תיאוריה (ראשונה:)) ואני גם עברתי דירה-התחקתי מהכל וזה לא היה כייף במיוחד.
הגיע הגדול מכולן הטסט!!!!
וגם הגיע הגרוע מכולם- באותו יום של הטסט הייתי בטיול בדרום!
כמה שזה ביאוס,איכזב,הכעיס עדיין ללא יאוש!
שבועיים אחרי נקבע מועד חדש לטסט לי ולמאיה-עברנו כי שתינו תותחיות על!
כל כך שמחנו אחרי 4 חודשים של חרא עברנו טסט יש רישיון לטרקטור ועכשיו תוך רגע יש רישיון לריינגר והכול מסתדר.
מרגע זה אני ומאיה נפרדות כל אחת לבד עם השיעורים שלה והזמן שלה.
אז הגיע השיעור הראשון בכביש,פחדתי בטירוף אבל לא קרה כלום.
הגיע השיעור השני והשלישי ואיתם הגיע בוא נקרא לזה הטרדות של המורה לנהיגה.
ברגעים אילו הגיע היאוש כל כך הרבה זמן של למידה שנמרחתתת ועם זאת המורה הדוחה.
אני לא אפרט על מה שהוא עשה אבל זה גרם לי לא לרצות להגיע לשיעורים.
מה אני אעשה עכשיו אני חייבת להשיג את מטרה -ר י ש י ו ן.
אז הגעתי לשיעור ולשמחתי הרבה המורה חולה ויש מחליף!
עם המחליף עברתי שני שיעורים ובשיעור השני עם המחליף הוא אמר לי לקחת עוד שיעור אחד ואני מוכנה לטסט.
אני שמחתי סוף סוף זה קורה הרגע שחיכיתי לו כלכך הרבה זמן.
ואז כמובן חליתי הרגע הגדול נדחה בעוד שבוע בנתיים הבראתי והגעתי לשיעור עם המורה המטריד.
והוא אמר שהוא חושב שאני צריכה עוד שיעורים שאני לא מוכנה עדיין לטסט-אמרתי אמא והיא מיד התעצבנה איך זה שבהתחלה אמרו שזה רק שישה שיעורים ואני כבר בשיעור השמיני אז היא התקשרה למשרד וקבעה לי טסט בניגוד לדברי המורה שכמובן עירערו לי את הביטחון העצמי בכביש.
כעסתי על אמא שהיא עשתה לי דבר כזה הרי המורה אמר שאני לא מוכנה אבל מרוב הבושה של לחזור לשם ולעשות עוד שיעורים אחרי שאמא שלי צעקה שם על המזכירה הזונה שאני כבר מוכנה לטסט
שיכנעתי את עצמי שאני מוכנה לזה ואני מסוגלת ונקבע לי טסט ליום ראשון.
מרגע שהודיעו לי שיש לי טסט ועד לשיעור שלפני הטסט הייתי לחוצה ומפוחדת ברמות מטורפות.
ועוד לפני אמא שלי צעקה על המזכירה שאני מוכנה לטסט ואני אעבור בטוח מה יקרה אז אכשל?
זה בטוח עוד יותר הלחיץ אותי.
אז הגיע בוקר הטסט הלכתי לטל הייתי אצלו קצת ואז לשמחתי הרבה התחיל גשם אבל מה גשם-זלעפות!
כל הכבישים חלקים מלאים בשלוליות ומי שהייתה אמורה לעשות איתי טסט ביטלה בגלל בגשם זה כמובן הוריד ממני את הלחץ הענק.
אבל למרות כל הלחץ הגשם והאנשים שאני שונאת ניגשתי לטסט הלכתי מטל למרטון הביה"ס לנהיגה וברגע שאני נכנסת לריינגר מתחיל הגשם הכי חזק שהיה מתחילת החורף מזה גשם ועם כל שאר הדברים ממקודם לא מספיקים אז גם הגשם החזק הגיע-גרוע יותר לא יכול להיות.
ואני באותו רגע חושבת לעצמי שאני מוכנה למצוץ לבוחן בשביל לעבור-אעשה הכול.
נגמר שיעור הנהיגה הגענו למשרד הרישוי-הרגע הגדול הקובע זה שאומר עם סיימתי עם כל החרא או שיש לי עוד שבועיים ויותר לחכות.
כמה דקות לפני הטסט שאלתי את המורה אם הוא חושב שאני מוכנה לטסט וכן,הוא ענה לי את הגרוע מכל שהוא חושב שיש מקום לעוד שני שיעורים והוא לא בטוח-בן זונה מזדיין פשוט חתיכת חרא.
לערער לי את הביטחון דקה לפני טסט? יופי ממש יופי כלב בן כלב!
למזלי הגשם פסק אבל מצבי לא הזהיר.
התחיל הטסט, הוא ערך כ7 דקות מקסימום ובמהלך כל הטסט הפכתי לגוש אבן כלומר לא קפאתי במקום אבל לא הרגשתי כלום פשוט שום דבר עשיתי את מה שהוא ביקש ממני וזהו.
נגמר הטסט וחזר כל הלחץ עברתי 24 שעות של לחץ אטומי (אבל באותו יום ביליתי כמו שצריך בואו נאמר ;))
יום למחרת צריכים להודיע את התוצאות אמרו לי להתקשר למשרד ב10 בערך ואז יודיעו לי את התוצאה-התקשרתי כולי לחוצה -אין תוצאות.
ואז קיבלתי שיחה מ'מרטון' ב 1 וחצי בערך יצאתי בריצה מהשיעור בשביל לענות לטלפון כולי נרגשת ולחוצה
המזכירה אמרה לי "רעות עברת" מאיה וליזבונה היו שם וכמובן התחילו הצעקות וההתרגשות אבל מרוב לחץ לא הייתי בטוחה התחלתי לחשוב שאולי לא שמעתי את ה"לא" אז התקשרתי לאבא ושלחתי אותו להתקשר למשרד של מרטון לשאול את המזכירה בסוף התברר שעברתי לאחר 5 חודשיים מעייפים זה קורה יש לי רישיון,
סוף סוף נפטרתי מהמורה המטריד מהמזכירה הבת זונה ומכל הבית ספר המזויין והמעפן הזה.
יום אחרי הלכתי לקחת את הרישיון ממרטון וזאת הייתי הפעם האחרונה שראיתי את לאה הראויה לדריסה בידי ל'.
עם קבלת הרישיון החלו הנדנודים על קניית הריינגר שבוע לאחר מיכן הוא נקנה.
הבייבי שלי.
הוא הגיע יום לאחר הקנייה בגרר מהצפון הישר לביתי הייתי כה מאושרת שאני חופשייה לא תלויה בהורים יותר.
המרחק כבר לא מהווה בעיה כה גדולה.
נהגתי בו 3 ימים ומיכוון שהוא עדיין לא עבר בדיקה לקחתי אותו למוסך של אבא.
הוא שם כבר שבוע וכפי הנראה הוא לא יחזור אלי בימים הקרובים.
והינה אני יושבת וכותבת פוסט שבטח לא יעניין אף אחד,
יושבת וחופרת על התיסכול הממושך הזה שנקרא לימוד נהיגה על ריינגר.
ואחרי הכל בכל זאת אין ריינגר ויש ייאוש ענקי.
מתוסכלת מתמיד מהמגורים פה
ופונה אל המוזרים שקראו את הכול-אנא תצילו אותי.
*למאיה היפה יש טסט ביום ראשון הקרוב תאחלו לה בהצלחה!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
