-סתייוש, הבלוג שלי-

היי. מצטערת על חוסר העידכונים.

הייתי במחנ"ק (מחנה קיץ) של הצופים, לכן לא יכולתי לעדכן.

מצטערת שלא הודעתי על זה, אז עכשיו תקבלו עדכון D=

הגעתי לשבט, ולאט לאט כולם הגיעו, עלינו על האוטובוסים.. הנסיעה לא הייתה כ"כ ארוכה!

כשהגענו, הלכנו למקום של הגדוד שלנו, איפה שניהיה.

התחלנו לבנות ערסלים, מה שנישן עליו, אבל אני לא הצלחתי =\ אז ילדים מ-ו' ומדריכים עזרו לי ..

לקראת הצהריים, בשתיים ככה, הלכנו להתקלח (עם בגדי ים!) וזה די סיוט.. לא נורא..

ככה עבר היום הראשון, עשינו פעולות, הלכנו לאכול.. עד שהגיע הערב!

אני כמובן נרדמתי. כ"כ אופייני לי ..

עבר הלילה הראשון.

ואנחנו כבר ביום השני! בבוקר, אני התעוררתי ראשונה. בשש וחצי, רבע לשבע..

ואז שמו מן מוזיקה של: בוקר טוב, בוקר טוב- מה אמר הפיל לדוב, מה אמר הפיל לדוב, בוקר טוב, בוקר טוב"

עם מנגינה של טראנסים כזאת! יא, אני חולה על זה..

כולם התעוררו, עלינו על חאקי והלכנו לת"ס= תרגילי סדר.

הלכנו לצחצח שיניים, ואז לארוחת בוקר..

הו, כן, ושכחתי לספר על דבר ממש מעצבן- היינו צריכים להיות דבוקים לכובע כל הזמן!

ככככללל הההזזזזמממןןןן!!!!

מכשאנחנו מתעוררים, עד שבע בערב. בלי להוריד אותו. =\

עשינו פעולות, ניקינו ת'גדוד שלנו.. התקלחנו.. וככה עוד יום עובר..

היום השלישי-

קמנו לת"ס. ישר עולים על בגדי חאקי. כמו כל בוקר מעצבן . =\

הלכנו לאכול ארוחת בוקר.. והיה לנו מן פעילות בשבט אחר, לקראת הצהריים.

אחרי הפעילות, חזרנו לשבט שלנו, עברנו משחקים, חלקנו מושמושים.

נחנו בערסלים.. היה ממש כיף..

וככה עד הלילה, והתקלחנו בלילה, אבל אני לא רציתי. אני נרדמתי !

יום רביעי- יום לפני האחרון- יום הביקור הורים..!

מה עשינו בבוקר? אתם יכולים לנחש?? קמנו לת"ס! עלינו על חאקי! אווצ' ..

כולם כבר חיכו שההורים יבואו..

ככה, בב-1 וחצי-שתיים, ההורים התחילו לבוא.. ואיזה כיף .. כל כך התגעגענו אליהם =)

הביאו לנו לאכול, הראנו להם ת'שבט שלנו..

ואז הם הלכו ..

ככה עובר לו עוד יום, אוכלים ארוחת צהריים, ערב, הולכים לישון..

ואז.. קמים ליום ה-א-ח-ר-ו-ן-!

לא עלינו על חאקי.

לא הלכנו לת"ס.

עשינו מורלים, גם ביום הרביעי, ביום השלישי, ביום השני ובראשון. דבר ששכחתי לספר, אופס.

זה כיף לא נורמלי..!!

התלחנו לספר ת'שקי שינה, לארגן את כל התיקים..

אכלנו ארוחת בוקר, ניקינו את החדר אוכל.

פירקנו את הערסלים שלנו, פירקנו הכל. הכללללל.

עשינו פעולה אחרונה עם מור, המדריכה שלנו, האהובה, היקרה, שאנחנו כל כך אוהבים ומתגעגעים..

כולנו בכינו. עלינו לאוטובוס, והיא נשארה בשבט, לעזור לנקות הכל.

אנחנו לא הפסקנו לבכות!

וככה נגמר לו המחנה.

וככה נגמר העדכון שלי, אני מצפה לתגובות מכם!

(לא דעת מה איתכם, אבל אני נהנתי במחנה P:)

מורי שלי-

גם אם לא תשארי מדריכה שלי, תמיד אזכור אותך,

בתור חברה טובה וקרובה, שאפשר לדבר איתה,

שאפשר לצחוק איתה, שאפשר פשוט-

להיות איתה.

אוהבת אותך המונמונים.

סתיו.3>