הפוסט הזה מוקדש לנאצה שבבלוגי..

למען האמת זה הבלוג ה-2 שלי בישרא, מעולם לא הייתי אחד כזה שפותח את הלב וממש פורק את מה שהוא מרגיש,

רק לאחרונה התחלתי לעשות זאת בבלוג זה,
כלומר.. כן נהגתי בבלוג הקודם שלי לפרוק ולכתוב ממש את מה שאני מרגיש,  עד שהגיעה הנאצה.

אממ אין לי מושג איך מצאתם את הבלוג שלי (שוב) אבל זה ממש לא מצאחן בעיני,
אני חושב שבלוג נועד לפרוק ולכתוב על כל מיני דברים שעוברים עליי, על חוויות - משמחות או מעציבות, על חיי היום יום,
ואני מרגיש שאני לא יכול לעשות זאת כשאתם, ה"ללא שמים" באים ומותחים עליי ביקורת, מתלוננים, ומחפשים כל פגם או איזו חולשה בי
כותבים לי שאני "גיי".. אז קודם כל רציתי לציין שאני "דו" ודבר שני יש לי חברה, לא חבר. חברה.

מה קרה, רע לכם שאני מאושר (שוב)? שטוב לי?
תמצאו כבר חיים.

יש לי פרו, אני יכול למחוק תגובות, לחסום, לעשות למשתמשים מורשים,
אבל אני לא עושה זאת, למרות שכל התגובות הרעות כן מפריעות לי באיזשהו מקום,
אני חושב שהעיקר הוא שאני שמח ומרוצה עם החיים שלי, והחיים שלי הרי הם לא הדף העלוב והמסכן הזה בישרא

אז כנראה שמה שנשאר לי לעשות זה פשוט להתעלם, ולהמשיך לעדכן..

אני מי שאני,
ונחשו מה? טוב לי עם החיים שלי איך שהם עכשיו(:

,I FUCKING LOVE YOU
 YOU'RE MY EVERYTHING