במקלדת, בחריץ בין שני מקשי הסוגריים המסולסלים, מסתתר מקש נוסף, קטן עד לאינסוף. אם ילחצו עליו - והסיכוי לכך קטן עד לאינסוף שכן נדרשת לחיצה חדה ומדויקת עד אינסוף - יושמד הכל. כל הספריות, התיקיות והקבצים. כל המוזיקה, התמונות והסרטים. כל חשבונות הדואר, ברשת ובכל הכוננים. כל רשימות המכותבים במייל ובתוכנות הטלפונים והמסרים המיידיים. כל הבלוגים והחשבונות בכל הרשתות ובכל השירותים המקוונים. כל התגובות שהכנסת אי-פעם בפורומים, בבלוגים, בצ'טים ובאתרים מאתרים שונים, בכל הניקים והיוזרים והכינויים המשונים. כל הגיבויים - ברשת, בדיסקטים, בתקליטורים ובכל סוגי הכוננים. ה-כ-ל.

הסיכוי קטן עד לאינסוף, אבל לחתולה יש ציפורניים חדות וארוכות. תמיד אפשר לקוות.

***

הטורנדו התקדם לאורך החוף, לא הרחק מהפיליונק. המערבולת הלבנה חלפה על פניה בתנועה חומקת ואצילה, הפכה לעמוד חול, ובשקט מוחלט העיפה את גגו של בית ההמיול. הפיליונק ראתה כיצד הגג מתרומם ונעלם. היא ראתה כיצד רהיטיה מתעופפים ומתפזרים לכל עבר. כל חפצי הנוי טסים ישר לשמים: מפיות לקישוט, צילומי המשפחה, מטמנים, כד החלב של סבתא והמזכרות הרקומות במשי וכסף, הכל, כל חפץ ופריט! והיא חשבה בהתלהבות: 'כמה נהדר, כמה נפלא! מי אני פיליונק קטנה ומסכנה, כנגד כוחות הטבע האדירים? מה כבר אפשר עתה לתקן? שום דבר! הכל נשטף וטואטא!'

הטורנדו נע בחגיגיות אל היבשה; הוא הלך וצר, נשבר ונמוג. עתה לא היה בו עוד צורך.

הפיליונק נשמה לרווחה. 'לעולם לא אפחד עוד', אמרה בלבה. 'כעת אני חופשיה לחלוטין. עכשיו אוכל לעשות כל מה שיעלה בדעתי'.

/טובה ינסון