כשלמדתי גרמנית מאד שעשע אותי המיקום של השלילה בשפה הזאת. את יכולה לקרוא או לשמוע בהתאמצות משפט של שלושים מילה, ואז בסוף יופיע nicht קטן וירוקן הכל. בעברית ה"לא" מופיע כבר בהתחלה, כך שמראש את יודעת לא לקחת ברצינות את מה שיבוא מעתה והלאה. לצד השעשוע גם חשבתי שהעברית אנושית יותר: מקפידה לא לזרוע תקוות שווא.

אבל אולי זה בכלל לא משנה. המוח האנושי מעבד את המשמעות בדיוק באותה צורה, בלי קשר לאופרציה שמופעלת על התוכן. גם אם מראש הכל מוקף סוגריים של "לא", כשאת בתוך הסוגריים בכלל לא משנה לך מה יש בחוץ. ואז כשאת מגיעה לסוף ונתקלת בהם שוב, מה זה חשוב שכבר ראית אותם פעם, בהתחלה?