תיקון הוא החלום של הדברים השבורים |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ציטוט, ועוד ציטוט, וחלום שלא חלמתי
הנריק: אני סגור על מסגר בתוכי. ואני פוחד שזה עונש לכל החיים, אף על פי שאיש לא אמר כלום.
נתן סודרבלום: גם זה לא חשוב.
הנריק: לא חשוב?
נתן סודרבלום: כן, בני. זה לא חשוב. נראה לי שיש בך מסירות גדולה. אני משער שיש בך תשוקה עמוקה להקריב את עצמך, אלא שאינך יודע איך. הדבר העיקרי העומד לך למכשול הוא ההרגשה שאין לך כל ערך. אתה הוא האויב שלך עצמך והסוהר שלך עצמך. צא מן הכלא שלך. לפליאתך תיווכח שאין איש חוסם את דרכך. אל תפחד. המציאות שמחוץ לתא שלך אינה מפחידה כמו האימה המבעתת אותך בתוך החדר החשוך שלך שאתה כלוא בתוכו.
אינגמר ברגמן, כוונות טובות
(ספוילר: העצה לא ממש עזרה)
anais mitchell - how long?
קארין: לפעמים אני תוהה אם באמת הבנתי את המניעים העמוקים שלי, שגרמו לי להחליט כך ולא אחרת, את מבינה, העלמה ליסן?
ליסן: אני לא מבינה מה זה המניעים העמוקים הזה.
קארין: לא, לא, לא, כמובן.
ליסן: אם מתחילים לחשוב ככה, אפשר להשתגע לגמרי. כי מאחורי מה שהגברת קוראת מניעים עמוקים יכולים להיות מניעים אחרים, עוד יותר עמוקים. וכן הלאה וכן הלאה.
קארין: זה נכון מאוד.
ליסן: עוד קצת קפה חם?
קארין מושיטה את ספלה.
(מאותו ספר)
חלום שלא חלמתי
אני מנסה להשליך משהו החוצה. אני דוחפת ודוחפת אותו מבעד לדלת אבל בכל פעם שאני מרפה הוא מבצבץ ונדחק בחזרה פנימה כמו כרית גדולה. לבסוף אני מבינה שהדלת לא מובילה החוצה אלא לתוך ארון, והארון קטן וצר ממידותיו של הדבר שאני מנסה להיפטר ממנו.
| |
דיאלוג
מה שמפחיד אותי זה שאולי מה שאני באמת אוהב בה הוא החלק שבה שהכי רחוק מהאור, מאהבת האל. אולי נמשכתי אליו מלכתחילה, ואני משאיר אותו בחיים כי אני זקוק לו.
למה שתזדקק לו?
יש דברים... אני לא יודע עד כמה אנחנו מכירים את עצמנו. כלומר, מה אם... אני יודע שהתחתנתי איתה כי אהבתי את זה שהיא תמיד טעתה, היא כל הזמן עשתה משהו שגוי. כאילו צעד אחד ליד. בסולט לייט סיטי, זה יוצא דופן.
מלאכים באמריקה, פרק 2
מנסיונך, איך אנשים משתנים?
טוב, זה קשור לאלוהים. כך שזה לא יפה במיוחד. אלוהים משסע את העור בציפורן גסה וסדוקה מהגרון עד הבטן. אחר כך הוא תוקע פנימה יד ענקית, מטונפת. הוא תופס לך את הצנרת המדממת. את מתפתלת כדי להתחמק מאחיזתו, אבל הוא מועך חזק. הוא לא מוותר. הוא מושך ומושך, עד שהקרביים שלך נעקרים החוצה. והכאב... אני לא יכולה אפילו לדבר על זה. אחר כך הוא דוחף אותם בחזרה - מלוכלכים, מפותלים, קרועים - ואת זאת שצריכה לתפור את כל העסק.
מלאכים באמריקה, פרק 5
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
