סבא שלי היה הבן-אדם הכי טוב שהכרתי.
אני מניח שזה הגיע מהחינוך שהוא קיבל בבית, כי הוא וסבתא שלי היו שני בני-אדם שונים לחלוטין.
הוא היה מנומס ונחמד ותמיד במצב-רוח טוב.
תמיד הייתה לו בדיחה מוכנה, או מידע רפואי חינוי כמו "זה שכואב לך הראש זה סימן שיש לך ראש".
הוא היה הבן-אדם הכי טהור שהכרתי. אף-פעם לא ראיתי או שמעתי שהוא התעצבן, תמיד היה במצב-רוח טוב. עוד מהסיפורים של אמא שלי ואחיה, שתמיד הם היו בורחים מהבית כי הם לא הסתדרו עם אמא שלהם, אבל אף-פעם לא אמרו דברים רעים על סבא.
הזיכרון הכי חזק שיש לי ממנו היה משחקי המונופול שלנו.
הייתי מביא לבית שלהם מונופול ואני והוא היינו משחקים, ואיכשהו תמיד הייתי מנצח.
עד היום אני לא בטוח אם הוא נתן לי לנצח או שפשוט ניצחתי, כי אם הוא נתן לי לנצח הוא הסתיר זאת היטב. או שבגיל 10 אתה לא חושד שנותנים לך לנצח.
ותמיד כשמיסטר בין היה משודר בערוץ 2 הייתי הולך אליהם לראות איתו, אפילו שזה היה אחרי שעת השינה שלי, והייתי כל-כך מאושר כשהוא היה צוחק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
