|
דמעות של אש אנחנו יכולים אולי לבטא את החלומות והסודות הממלאים את ליבנו,אבל המילים הן כלי עלוב.
מילים לעולם לא יוכלו להביע באמת את מה שאנו רוצים לומר,שכן הן כושלות,מגמגמות ושוברות את הכלים המשובחים ביותר
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2011
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
האם אני חוזר לישרא? קרה לכם פעם שפשוט רציתם לומר משהו למישהו וזהו? פשוט לומר לו משהו ולא לצפות לתגובה ממנו.פשוט לציין עובדה. אז בא לי...
הבנתי היום שכולם קוראים לגיטרות שלהם בשם... זה נראה לי די מפגר...הרי אנשים לא קוראים למחשב שלהם בשם,או לטלוויזיה שלהם,ורוב האנשים משתמשים בהם יותר מבגיטרה. נראה לי שאשאיר את הגיטרה שלי אלמונית.
שנים לא כתבתי פה באמת,והאמת...שנים לא הרגשתי צורך. אבל משום מה,עכשיו ריח האזרחות נישא אל אפי... פתאום אנשים מהאזרחות,שכמעט ניתק איתם הקשר,יוצרים קשר מחדש. והאמת,שהתגעגעתי אליהם. אני מתחילי להרגיש שסוף הצבא מגיע. דיבורים על קורות חיים,דיבורים על חו"ל,על לימודים... יותר ימים בבית. ויחד עם זאת,הרצון שלי לכתוב חוזר.
מתחיל להימאס לי מהחבורה הקבועה. ואני לא מתכוון שהם אנשים רעים או משהו,אני אוהב אותם,את רובם הגדול. פשוט...נראה שאני צריך ריענון מבחינה חברתית. אני חושב שחו"ל היה מתאים לי עכשיו.
| |
| |