|
דמעות של אש אנחנו יכולים אולי לבטא את החלומות והסודות הממלאים את ליבנו,אבל המילים הן כלי עלוב.
מילים לעולם לא יוכלו להביע באמת את מה שאנו רוצים לומר,שכן הן כושלות,מגמגמות ושוברות את הכלים המשובחים ביותר
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2008
האיזון מחשבה שהכתה בי ביציאה מהמקלחת (ואלוהים יודע למה דווקא אז).
בתור בני אדם,בודדנו את עצמנו מהטבע הפראי,נהיינו בראש שרשרת המזון וכך בעצם גרמנו לחיי האדם להיות ארוכים ולא מופרעים. לא עוד מחלות שיגרמו למוות ויאזנו את הגידול הטבעי,לא עוד טורפים.אנחנו נעלים! או שלא... מה שקורה כשמגדילים את כמות האנשים על שטח מסויים,הוא שנוצרות תופעות אחרות שידאגו לאיזון של החיים והמוות. יותר אנשים על אותה כמות משאבים...פתאום מתחילים מאבקים,רציחות,מלחמות. יותר אנשים,יותר כלי רכב,יותר תאונות דרכים (למשל). אנשים רוצים לאכול מהר כדי להספיק לחיים שלהם,אוכלים ג'אנק פוד ומתים מהתקפי לב. זיהום אוויר,זיהום מים. אם נסתכל ונראה כמה סיבות מוות הוסיפו החיים המודרניים,נראה שאי אפשר להימנע ממוות לא טבעי,אפשר רק להחליף אותו. אז כן,אומנם אחוזי התמותה נמוכים בהרבה ממש שהיו לפני 100 והלאה שנים. אבל מצד שני,אי אפשר לומר שכל אדם בעולם המערבי חי חיים שלמים. מה שקרה הוא שהחלפנו קשיים בקשיים אחרים. אם פעם האנושות סבלה מרעב,עכשיו היא סובלת מעודף משקל. וכפי שזה נראה,מה שפעם בני האדם היו מפצים במוות שלהם,מפוצה כרגע במוות של בעלי חיים,ומיליארדי צמחים.
סתם,חומר למחשבה... אולי אפילו תוך כדי מקלחת...?
| |
| |