דקה ועוד דקה שעה ועוד שעה יום ועוד יום שבוע אחר שבוע חודש אחרי חודש,
מרגישה ריקה מבפנים, שומדבר לא זז, הכל תקוע באותו מקום
אותם המחשבות אותם הדיבורים אותם השיחות,
היאוש כובש אותי אוכל אותי מבפנים,
אני צריכה לעשות עם עצמי משהו, מהר
אני יודעת שבעצם אני לא יעשה כלום ואני אתן לזה לעבור ככה, אבל פאק
הכל על בסיס אוכל ושינה אוכל ושינה ברור שיציאות וכדומה, אבל אוכל ושינה זה נעשה להיות בסיס יום יומי בצורה מפחידה,
אני אוכלת הרבה כל החודש הייתי כלכך הרבה פעמים במסעדות ופיצה והמבורגר ומזון מהיר
וישנה צהריים והרבה ופשוט משמינה וחושבת שזה מצחיק
ואני אמשיך להשמין, כמו דפוקה.
פתטית.

---

פשוט חולה על הילדה הזו
(מה, זה בלוג מותר להביע רגשות XD)