שבירת מעגל,
להניח את הקלפים על השולחן
לא כל הנוצץ, זהב הוא (מה הקשרXD)
-אני רוצה לחזור לעשן
-אני רוצה שישימו לב
-אני חוזרת על אותו מעגל (אותם התלונניות)
-כל יום נוספים לי עוד בעיות וסיפורים
-לא אוהבים אותי מבלי סיבה
-אני מרגישה אטומה
-אני שונאת את עצמי (אחרי הרבה זמן לא אמרתי את זה)
-אני רוצה
חיבוק טוב
-אני רוצה גאלה
-אני צריכה ללמוד למת' ואני פשוט לא מסוגלת
-כואב לי הגרון, הראש ואני מאחרת בטירוף להרבה שיעורים
-אני קורסת, נופלת, נשרפת.
כל פעם אני צריכה לעבור שינוי בישביל אנשים אחרים
נמאס לי.
כל פעם אני צריכה להתגונן על דברים שלא עשיתי
נמאס לי.
כל פעם אני צריכה להתבכיין שאני רוצה לשקד מאשר לגמור את ט' כמו שצריך
נמאס לי.
כל פעם אני צריכה לקחת כוחות משום מקום ולהרים את עצמי (ורק אני אנוכי עצמי)
נמאס לי.
למה פעם אחת אי אפשר שיהיה טוב כמו שצריך
בלי:
-צביעות
-סכסנות
-תחבולות
-בכי
אני רוצה אהבה
אשכרה דיברו בכיתה על זה אף פעם לא חוו אהבה,
וגמאני, לא חוויתי מזו אהבה אמיתית
הדדית, בן שני הצדדים.
אף פעם לא אהבתי מישהו שאוהב אותי חסר לי הרבה דברים.
וכנראה יחסרו עוד...
אני נשרפת, בוערת, מתאפקת
סליחה,
על כל ההתעצבניות והמצבי רוח האלה,
סליחה על זה,
זה באמת לא בשלטתי.
שיגעתי אותכם הא?
.
אני גם לא מבקשת הרבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
