אני לא רשמתי הרבה זמן כבר פוסט נורמלי, או בכלל פוסט.
המצב קשה יותר ממה שדמיינתי.

---

כל פוסט אני מייללת לצומי,
כאילו אני קופצת מנופפת ביידים וצועקת (פה פה אני פה)
כמו איזו פוסטמה
בישביל יחס מסוים
יחס חם מסוים יותר נכון
אני מרגישה פאטתית.
אני חייבת לציין שברור שזה פירוק מסוים.
אבל הפירוקים שלי אפילו מעצבנים אותי.
אני מבינה שהעולם הולך ככה מנקודת המבט שלי
אני שם כשמישו צריך משו,
באמת... אני רצינית, זה מגיע למצב כזה
רק כמה אנשים באמת אכפת להם ממני,
אבל ככה? אפילו להם ולכולם מדברים איתי כשצריכים משו.
זה צפוי, זה לא כואב כלכך
אבל יש אנשים, מסויימים
שזה כן.