לקום בבוקר שבת עם הידיעה שהבטחתי פוסט-אפרים.
לקבל מחברים של חברים מצגות של מערכי שיעור מסודרים ויפים, בצירוף תרגילים, ועוד באנגלית.
לנסוע באופניים ברחבי העיר, אפילו בעליות, ולא להזיע.
כשההורים בחו"ל ואחותי מחליטה לקחת יוזמה ולהזמין (לראשונה!) את אחותה הקטנה לארוחת שישי בביתה ההורס.
לגלות שאני לא מקנאה בכלל בביתה ההורס, אלא מצליחה לפרגן עליו מכל הלב.
לפגוש את האחייניות המאממות שלי ולהעביר איתן ערב במשחקים ובצפייה בסרט של דיסני, תוך שהן מתגפפות סביבי ובכל פעם שיש קטע מפחיד לזכות בהתכרבלויות ממיסות.
לבלות יום איכות של שיטוטי תל-אביב עם בלוגריות מקסימות, שכולל ארוחת צהריים מאוחרת בבית-קפה, קניית חצאית מגניבה במחיר מעולה, סיבוב משעשע בסיסטרס וקינוח לעת ערב של גלידת-יוגורט-עם-פירות הכי שווה בעיר.
לקבל למחרת עשרות תמונות שאחת אחרת צילמה אותי כדי שאוכל סוף סוף להציג את עצמי בלי להתבייש בפני הבחורים הוירטואלים.
לנסות את אחת התמונות על בחור חתיך (אם כי לא מועמד אמיתי) ולקבל תגובה של "איזו סקסית את!"
לחדש את הפוני שלי תוך כדי בליינד דייט מרגש עם גילי אש. הבחורה היא אפרית מקצועית!
באופן כללי ועל כל המשתמע מכך: בלוגרים.
לפגוש שוב את המטופלים שלי ולהזכר שאני מאוד אוהבת את העבודה שלי, גם אם את שכר הדירה היא לא מצליחה לשלם לי.
לראות את מפרץ האהבה על סמים עם חבר טוב.
הסדרה "רוק 30". במיוחד הפרק הראשון בעונה השניה.
להתחיל את יום שישי בבוקר בשיעור יוגה קשה במיוחד, שבסופו הגוף כל-כך שמח שהוא אומר המון תודה.
להמשיך אחר-כך לשחיה בבריכה כמעט ריקה, עם מים בטמפרטורה מדוייקת ושמש צהריים נעימה ששולחת קרניה דרך החלקים שעדיין פתוחים לבריכה ושעוד מעט ייסגרו.
לסיים את קילומטר השחייה כשב MP3 המגניב שלי יש את השיר הזה:
(ולדמיין שאיזה אַפֵּר קטן בתוכי שר לי את המילים האלה בדיוק)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
